בראשית מה:ט מפרשים: פני דוד, בן איש חי ומגלה עמוקות

מַהֲרוּ֮ וַעֲל֣וּ אֶל־אָבִי֒ וַאֲמַרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֤ה אָמַר֙ בִּנְךָ֣ יוֹסֵ֔ף שָׂמַ֧נִי אֱלֹהִ֛ים לְאָד֖וֹן לְכָל־מִצְרָ֑יִם רְדָ֥ה אֵלַ֖י אַֽל־תַּעֲמֹֽד׃

פני דוד

מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל־אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל־מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל־תַּעֲמֹד:
שאל רבBookmarkShareCopy

פני דוד

בתחילת ההשקפה כמו הצע"ר עלה להבין פסוק זה הנמצא כזה בן חכם וצדיק כיוסף הצדיק לאביו שלח כזאת כלשון הזה שמני אלהים לאדון דזה נראה רמות רוחא וגבה מאד וכ"ש לומר לאביו והדברים ק"ו לבחיר שבאבות יסוד העולם ואיך יוסף הצדיק כה יאמר בתורת שליחות שמני אלה' לאדון ועוד רדה אלי אל תעמוד כאשר דבר ציוה לעבדו בלשון הרמנא ושלטן. ויראה בהקדים מה שפירש הרב אש דת בשם מר דודו פ' מקץ במשז"ל ויחרד יצחק חרדה גדולה שנכנסה גהינם ומה שיאטיה דגהינם אלא דאז"ל דה' הראה לאברהם מלכיות וגהינם ובירר מלכיות ובעת ברכת יצחק יעבדוך עמים ע' אומות וישתחוו לך לאומים עשו ואלופיו מעתה אין שעבוד מלכיות לזרע יעקב וחלקו גהינם ולכן נכנסה גהינם אחר הברכות והוסיף הרב אש דת דברכת יצחק נתקיימה ביוסף כמשז"ל יעבדוך עמים זה יוסף וכאשר נאבד יוסף מעתה ברכת יצחק צריכה להתקיים ויתעורר גהינם לז"א כי ארד אל בני אבל שאולה זהו תורף דבריו עיין בספרו הנהדר בארך. וז"ש יוסף כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים ובי נתקיים יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים ונמצא דעדיין שעבוד מלכיות לישראל וזרעם לינצל מגהינם מאחר דברכת יצחק לא היתה אלא ליוסף. והוא בעצם אמרי קדוש יוסף בסדר עליון שמני וכו' ובזה נתקיימה ברכת יצחק. ומאחר שכן עליכם מוטל שעבוד מלכיות לינצל מגיהנם וא"כ רדה אלי לגלות מצרים שהוא רד"ו כמנין רד"ה עם הכולל ונמצא דדברי אדונינו יוסף נצרכים ומוכרחים ובזה יבא על נכון המסרה רדה אלי רדה והשכבה את ערלים כלומר שמני אלהים וכו' ובי נתקיימה ברכת יצחק וא"כ רד"ה אלי בגלות להנצל מגהינם דכתיב ביה רדה והשכבה וכו' ועיין בבע"הט:
שאל רבBookmarkShareCopy

פני דוד

ועוד אפשר לרמוז דתרתי רמז לו יוסף הצדיק ליעקב אבינו עליו השלום באומרו רדה אלי חדא הא דאמרן וזאת שנית רדה גימטריה יצחק עם הכולל הכונה ברכת יצחק אלי וז"ש שמני אלהים לאדון לכל מצרים אשר כאן הן הנה היו ע' אומות ומאלופי עשו כי יצחק (גימטריא רד"ה) אלי כלומר ברכת יצחק אלי היה דבר יעבדוך עמים וכו' וא"כ רדה אלי בגלות כדאמרן כי זהו תאותך ועל זה בכית לקשה יום שנאבדתי ואמרת כי ארד אל בני וכו' וכמו שפי' הרב אש דת:
שאל רבBookmarkShareCopy