בראשית מו:כח מפרשים: בעלי ברית אברם, דברי אמת, שפתי כהן ורש"י

ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף וגו׳ וירא אליו ויפול על צואריו ויבך על צואריו עוד. כבר פי׳ הרמב״ן ז״ל פעם וירא אליו ויפול וגו׳. עוד יש לפרש וירא אליו חוזר ליעקב. שכמו שעשה יוסף כבוד לאביו ועלה לקראתו. כן עשה יעקב כששמע שבא יוסף יצא מן הבית ונראה לו ומיד נפל על צואריו ולא המתין עד שיכנס אצלו. עוד יש לפרש וירא אליו חוזר ליוסף והוא הפך זה הפירוש שהיה יעקב אבינו יושב עד שנראה אליו פתע פתאום ולא שלח אליו יוסף לומר אני בנך יוסף בא אליך כענין האמור בפ׳ ויחי ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך. כי לא רצה להטריחו לצאת לקראתו. עוד יש לפרש וירא אליו חוזר ליוסף. והוא עז״ה שכשעלה יוסף לקראת אביו עלו עמו כמה שרים רבים ונכבדים. ואע״פ שהיה יוסף ביניהם הכירו יעקב מיד כשראהו ביניהם ונפל על צואריו ולא הוצרך יוסף להודע לו עצמו ולומר לו אני בנך יוסף אלא מיד הכירו. עוד יש לפרש ע״ד המדרש שדרשו שהיה יעקב אבינו קורא ק״ש באותה שעה. ולזה בכה יוסף ויעקב לא בכה. ולפי זה המדרש נוכל לפרש וירא אליו שנתכוין הכתוב לומר שבא יעקב בעונתה של ק״ש של שחרית שעונתה היא משיכיר את חבירו הרגיל אצלו קצת בריחוק ד׳ אמות. ומסתמא יעקב אבינו ע״ה היה מדקדק לקרותה בעונתה. ולזה אמר הכתוב וירא אליו יוסף ויפול על צואריו ויבך על צואריו עוד. יש לפרש מלת עוד שהוא מוסיף על הנפילה כלומר שלא די שנפל על צואריו אלא שבכה עוד שלא תאמר שלא עשה יוסף שנפל על צואריו אלא למראית עין ולא מלבו. והרמב״ן פי׳ שמוסיף על הבכיה שהוא בוכה קודם שידע שהוא חי ודחוק:

[עוד לפסוק ואת יהודה כו' התחלה] איתא בספר הקודם. והגמר נ"ל שאין כתוב שם. להורות הוא בני לשון הורה גבר. לפניו פירושו חיי' כי כאור פני מלך חיים. גושנה הוא מזוני ושובע כמו התרגום ותרענה באחו באחוה שאין עין ברי' צרה בחברתה. וכן השם גבולך שלום כו':

ואת יהודה שלח לפניו, ר"ת שילו עד כי יבא שילו שהוא המשיח שהוא מיהודה:

להורת לפניו. כְּתַרְגּוּמוֹ, לְפַנּוֹת לוֹ מָקוֹם, וּלְהוֹרוֹת הֵיאַךְ יִתְיַשֵּׁב בָּהּ: