דברים כא:יג מפרשים: רש"י, אדרת אליהו, אבי עזר וחזקוני

והסירה את שמלת שביה. לְפִי שֶׁהֵם נָאִים, שֶׁהַגּוֹיִם בְּנוֹתֵיהֶם מִתְקַשְּׁטוֹת בַּמִּלְחָמָה בִּשְׁבִיל לְהַזְנוֹת אֲחֵרִים עִמָּהֶם (ספרי):

והסירה את שמלת שביה מעליה. מלמד שמעביר ממנה בגדים נאים ומלבישה בבגדי אלמנות שהגוים ארורים הם שבנותיהם מתקשטות במלחמה בשביל להזנות אחרים והיא תחבולה במלחמה שהשונא ישים עיניו ולבו אל בגדים הנאי' ויסור לבבו מכלי מות של מלחמה ולא ישמור עצמו ולמדו רז״ל להעביר ממנה בגדים נאים. ממלת שמלת המורה על בגד העליון העשוי להתקשט. וכן ולא ילבש גבר שמלת אשה. ותרגומו ולא יתקן גבר בתיקוני אתתא. ודיין כן ממלת שמלת שדרכה להתקשט בה ולהנות בתיקונה:

ועשתה תיקון ותקונה לכרות העודף וכו' והתקון עיקר כל מעשה במקרא וכו'. כמו כי עשתה נבלה בישראל וכללא דמלתא אם נגמר מחשבה רעה או טובה נקרא עשיה תיקון כי היא תכלית המחשבה ולפעמים מצינו בתחלת המעשה כמו עשה שיראו מלפניו כי עיקר תכלית המחשבה לירא מפניו ועיין בפרק החולץ ר' אליעזר אומר תקוץ ר' עקיבא אומר תגדל: .שם