וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ וְהַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֔ם אֶ֥ל כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת ׀ וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ נִהְיֵ֣יתָֽ לְעָ֔ם לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
בעלי ברית אברם
וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם לה׳ אלהיך. יש לדקדק מה טיבם של כהנים ולוים כאן להיות עם משה לדבר לישראל. ואם הוא בשביל ברכות וקללות שהיו מברכין. כמו שנאמר וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם זה היה בימי יהושע כשעברו הירדן ולא בימי משה. וי״ל שעל זה דרשו רז״ל והובא בילקוט בפסוק זה. וז״ל וידבר משה והכהנים הלוים מה דברים היו אלא ללמדך שבאו ישראל ואמרו למשה נטלת את התורה ונתת לכהנים. שנאמר ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים. א״ל משה רצונכם שיכרתו לכם ברית שכל מי שמבקש ללמוד תורה לא יהיה נמנע. א״ל הן עמדו ונשבעו שאין אדם נמנע מלקרות בתורה שנאמר אל כל ישראל לאמר. א״ל משה היום הזה נהיית לעם לה׳ אלהיך עכ״ל: