יְחִ֥י רְאוּבֵ֖ן וְאַל־יָמֹ֑ת וִיהִ֥י מְתָ֖יו מִסְפָּֽר׃ (ס)
אדרת אליהו
יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר. פי' שהתפלל עליו ג' דברים לפי ששבט ראובן הלכו לפני הצבא במלחמה. התפלל עליהם שלא ימותו במלחמה ואל ימותו בידי שמים אלא יבואו לביתם בשלום. וגם שלא ימותו בניו ובני ביתו שעזב בעבר הירדן וזהו יחי ראובן בידי אדם ואל יהרג במלחמה. ואל ימות. אח״כ בידי שמים בתוך שבע שנים שחלקו. ויהי מתיו. פי' בני ביתו ואנשיו במספ' שלא ימות א' מהם אלא יהיו כמספ' שהניח. ובתרגו' אל ימות במותא תנינא והוא רומז על מ״ש בזוהר חדש דרות. פ״א יחי ראובן. בתחיית המתים. ואל ימת. בימות המשיח כידוע שהוא יהיה ראשון וכמ״ש פחז כמים אל תותר. שלא יותיר מן האומות. כי עלית משכבי אביך. זו ירושלים. אז חללת יצועי עלה. שימלא מן האומות חללים חללים ע״ש שפשטו ידיהם ביצועי שהוא זבול בית המקדש. ויהי מתיו מספר. לעה״ב שיהיו כולם בני עה״ב כמ״ש כל הכתוב לחיים בירושלים וג' ספרים נפתחים לעה״ב וכמ״ש אלה לחיי עולם וגו' ובתרגום שאמר מותא תנינא כדכתיב מות יומת. מות בעוה״ז. יומת מיתה תנינא לאח' מית' וכמ״ש (ברכו' כ״ח ע״ב) אם ממיתני מתתי מיתת עולם וכמ״ש במשלי וכמ״ש לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה. לא אמות. בגיהנ' שהו' צלמות. כי אחיה. בתחיית המתי' כמ״ש ורבי' מישיני עפר יקיצו אלה לחיי עולם וגו' ואספ' מעשי יה. לעה״ב בסוד כל הנשמה תהלל יה:
אלשיך
יחי ראובן ואל ימות כו'. אומרו ואל ימות בכלל אומרו יחי ראובן היה ולמה נאמר ואם הוא לומר שלא יטעום לעולם טעם מיתה א"כ יאמר אל ימות ולא יאמר יחי. ועוד כי הלא מת אך בראובן היו שני דברים אחד עון בלהה ב' ענין יוסף כי גם שלמען הציל אותו מידם יעץ ישליכו אותו הבורה עם כל זה לא יבצר שהי' יכול לומר נשיבהו אל אביו וגם כי על ידו טעם כמעט טעם מיתה בהשליך אותו אל בור נחשים ועקרבים כמו שאמרו ז"ל וגם על שהלך ולא שב עד שכבר ימכר והיה נראה כאשם בזה מצד מה וכאשר על עון יוסף נתגלגלו השבטים ומתו בעשרה הרוגי מלכות שימות גם ראובן כהם על כן אמר יחי ראובן הוא חיי נפש בעולם הבא ואל ימות כאחיו בהרוגי מלכות ושמא תאמר כי לא טוב הוא זה לו אחרי מות קדושי' במיתה ההיא השבטים שמכרוהו כי הן המה היו בעצמם וע"י כן מתו שבטיהם קנו מעלה יתירה ועל כן בני ראובן לא יזכו לבא בכלל מספר בני ישראל בשלמות שקנו ע"י הרוגי מלכות כי יעדר ממנו שלמותם על שלא היתה נפש ראובן בצער ההוא כהם על כן אמר ויהי מתיו מספר כאשר היה הוא עצמו כאומרו ויהיו בני יעקב שנים עשר: