פירוש על דברים לג:5

בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל בסוף יומא תנן את זו דרש ראב"ע וכו' כי בזמן שבהמ"ק הי' קיים לא מצינו שהוצרכו לבקש מחילה זה מזה בעיה"כ כי מטבע הקרבנות בעצמם לקרב הלבבו' ולהשלים ביניהם כמש"כ הגאון מהר"מ אלשיך דמשו"ה נתנו מחצי' השקל ולא שקל שלם, כדי שיצטרכו שנים להשלים שקל א' ונ"ל משו"ה אמר מרע"ה בעדת קרח אל תפן אל מנחתם כיון שלא רצו בשלום א"כ אין להם שייכות בקרבנות שיקנו במחצית שקלים אבל בימי ראב"ע נחרב הבית ע"כ דרש שירצו את חבריהם ואר"ע מקוה ישראל ה' מושיעו בעת צרה כי מקוה יפורש על ב' אופני' א' אסיפה וכניסה כמו מקוה מים או קיווי ויחול ואמר המאסף והמקוה ישראל הוא ה' ית' המקרב לבותם אחד אל אחד כי מאת ה' זאת להם וכמו שאמרו מי ששיכן שמו בבית הזה הוא ישכון ביניכם אהבה ואחוה ושלם וריעות ועושה שלם במרומיו הוא יעשה שלם עלינו נמצא הקב"ה מקוה ומאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל וגם בהיפוך ישראל מקבץ ומקוה ומאסף את ה' כביכול שניצוצות המפוזרים מתקבצים על ידי תשובתם של ישראל נמצא ישראל מקבצים ה' וה' מקבץ ישראל וכן בלשון קיווי וחיכוי אומר ישראל מקוים לה' שישיבם בתשובה לפניו כדכתיב השיבנו ה' אליך ונשובה והקב"ה מקוה לישראל שישובו כדכתי' שובו אלי ואשובה אליכם:

בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל. כאן מתפאר עצמו משה רבינו שלעתיד כשיחיו המתים ויתאספו כל הראשים של כל הדורות גם כן יהיה משה רבם.

ויהי. הַקָּבָּ"ה: