דברים לג:ט מפרשים: רש"י, אדרת אליהו, חזקוני ואבן עזרא

האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו. כְּשֶׁחָטְאוּ בָעֵגֶל וְאָמַרְתִּי "מִי לַה' אֵלָי" (שמות ל"ב), נֶאֶסְפוּ אֵלַי כָּל בְּנֵי לֵוִי וְצִוִּיתִים לַהֲרֹג אֶת אֲבִי אִמּוֹ וְהוּא מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ אֶת אָחִיו מֵאִמּוֹ אוֹ בֶן בִּתּוֹ, וְכֵן עָשׂוּ. וְאִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ אָבִיו מַמָּשׁ וְאָחִיו מֵאָבִיו וְכֵן בָּנָיו מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי לְוִיִּים הֵם, וּמִשֵּׁבֶט לֵוִי לֹא חָטָא אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "כָּל בְּנֵי לֵוִי":

האמר לאביו וגו'. כלומר על אביו ועל אמו כמו אמרי לי אחי הוא:

לאביו ולאמו לא ראיתיו אם מת לו אב ואם אח ובן צריך לעשות לו כמי שאינו מכירו כדכתיב לאביו ולאמו לא יטמא, ולמה כי שמרו אמרתך שאמרת ומן המקדש לא יצא אפי׳‎ בשעת צערו אינו רשאי לצאת אחריהם ואפילו למ״‎ד מקדושתו לא יצא אבל יוצא הוא אחר המת מ״‎מ כשהן נגלין הוא מכוסה וכשהן נכסין הוא נגלה. ד״‎א האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו לא טעו אחריהם במעשה העגל.