פירוש על דברים לג:10

יורו משפטיך הנה בעצתו של יתרו כתי' איעצך ויהי אלקים עמך יל"ד הרבה ואין להאריך אחז"ל פיה"כ כזרע גד לבן שהגיד להם לישראל מה בחורים ומה בסדקי' וכשנגשו למשפט א"ל מרע"ה דינו לבקר משפט ע"י מן ע"ש והנה כשנגשו למשפט הי' מרע"ה מקבל עדי' ושומע טענותיהם והוציא דין לאמתו ומ"מ לא נתן להם רשות לעשות מעשה עד דינו לבקר משפט ע"י המן והרע ליתרו מה אתה עושה לעם להטריחם חנם כי בלאו"ה יבורר ע"י המן ואחר כל הטרחו' הם משכי' מבקר עד ערב בלי שום גמר דין עד רדת המן והשיב מרע"ה כי בא לדרוש אלקי' שרוצים לידע מה אלקי' אומר בדבר זה ע"כ צריכים לברר פסקי ע"י המן וגם רוצים ללמוד חוקי אלקים ותורתו ע"כ אני מקבל עדי' וחותך הלכה דין אמת לאמתו ואמר יתרו כי לא טוב עושה לדורו' הבאי' לא יקבלו עליהם שום דיין כי יאמרו אינך כמרע"ה שבירר פסקיו ע"י המן ומשמים הסכימו על ידו ע"כ זאת העצה שתעמיד עליהם שרים קטנים ממך הרבה ואפי' שרי עשרות שהם רק על דברים קטנים ממונים וגם הם יפסקו הלכה ומשמים יסכימו על דינם ע"י ברור המן וישכילו שכל מי שעומד פרנס על ישראל זכות הרבים מסייעו להוציא דין אמת לאמתו ואז ישפטו העם בכל העת אפי' כשאין מן יאמינו בדייניהם ובחכמה תלה יתרו בעשרו' ומאות ואלפי' לומר זכות העשרה והמאה והאלפים גורמי' להצליח דיניהם כמ"ש חז"ל מפני מה לא נתפרשו שמותיהם וכו' עס"פ אם אין מכירי' עיי' וק"ל:

יורו משפטיך. רְאוּיִין אֵלּוּ לְכָךְ:

ישימו קטורה. הכהנים מהם: