בָּרֵ֤ךְ יְהוָה֙ חֵיל֔וֹ וּפֹ֥עַל יָדָ֖יו תִּרְצֶ֑ה מְחַ֨ץ מָתְנַ֧יִם קָמָ֛יו וּמְשַׂנְאָ֖יו מִן־יְקוּמֽוּן׃ (ס)
תיבת גמא
בפסוק ברך ה' חילו ופועל ידו תרצה בקדושין כהן שהיה משמש ונודע שהוא בן גרושה ר"א ור"י אי עבודתו כשירה ברך ה' חילו אפילו חולין שבך תרצה. בתורת חיים חולין י"א מקשה מנלן דאזלינן בתר רובא אמאי לא יליף מכהן עובד עבודה דלמא זנתה אמו. ואיך שריא לאינסובי איתתא דלמא ממזרת היא יע"ש ובס' ראש יוסף כתבנו מן ממזרת צ"ע דוודאי ממזרת אסרה תורה לא ספק א"כ כ"ש דלא חיישינן דלמא זנתה אמה והיא ממזרת ומכהן איך עובד עבודה קשה באמת דאזלינן בתר רובא אכתי דלמא זינתה אמו פעם אחת והוה זונה והוא חלל ואיך עובד עבודה ולזה י"ל בב' אנפי. האופן הא' דאזלינן בתר רובא העמיד האם בחזקת צדקת ולא זינתה ולשמא אנסה א' והיינו עכו"ם כמ"ש התוס' חולין י"א ב' ומהרש"א ז"ל שם י"ל כל באונס לא עשאה זונה עמ"ל פח"י מהלכו' איסורי ביאה בזה. האופן השני י"ל למ"ד כהן שעבד ונודע שהוא חלל עבודתא כשירה אין קושיא כלל דספק כשר לעבודה ולא אסרה התורה הספק בכלל אבל הא קשה דלמא זנתה אמו וממזר הוא ולאו כהן כלל וכה"ג לא הכשיר' התורה רק חלל מרצה עבודה בלא נודע ולזה הקשה שפיר ולמ"ד מחלל עבודה הוא ר"א בתרומה פ"ח מ"א וסבר ספק מ"ה אסור כוי חייבין אשם תלוי קשיא שפיר איך כהן עובד עבודה דלמא אנסה עכו"ם והוה זונה י"ל לדידיה ע"כ באונס לא עשאה זונה דאל"כ בתולה ולא בעולה למה לי עמ"ל פח"י מהא"ב והר"מ ז"ל דפסק באונס עשאה זונה פסק כר"י דספק חלל עבודתו כשירה גם להר"מ ז"ל כל ספק מ"ה שריא רק היכא דסמיא בידיה לברורי והבן זה גם איך שריא לאינסובי איתתא העמיד בחזקת צדקת ואנסה עכו"ם ועכו"ם הבא על א"א הוולד כשר באה"ע סי' ד' סי"ח יע"ש והנה רבינו הגדול הגאון מופת הדור רבן של כל בני הגולה רבינו חיים כהן ז"ל שהיה אב"ד בק"ק לבוב יע"א השיב לי וז"ל מ"ש מכ"ת באמת איך כהן עובד עבודה דלמא זנתה פ"א והוה חללה י"ל העמיד האם בחזקת צדקת ולא היתה מכשילה לבעלה. והנה אף באונס אסורה לבעלה עכ"ל הגאון ז"ל וגם האריך בשאר ענינים והמה בכתובים אצלי בס' ראש יוסף על חולין בדף י"א. ומ"ש דלא מכשילה בעלה הוא ל"ד דא"ע נמי לא מכשילה שהיא מוזהרת כהוא עיין יבמות צ"ד ב' לא יקחו כו'. ואמנם חזקה לומר העמיד האם בחזקת היתר לבעלה י"ל לראב"י לא קים ליה חזקה מקרא אבל חזקה צדקת היא מחמת רוב ישראל בחזקת כשרות הם וה"ה ממזר נמי בחזקת כשרות מיהא הוה וגר שנתגייר צ"ע אי יש לו חזקה מרוב ומיהו חזקה יש לו ונ"מ בשוחט שאיתרע בישראל גמור י"ל חזקה דמעיקרא מחמת רובא עדיף טפי מהשתא ומחזקת שאין זבוח עיין נדה מקוה ובי"ד א' משא"כ בגר. וכהן איך שריא לאינסובי איתתא דלמא נבעלה באונס ע"י עכו"ם להר"מ ז"ל הוה זונה וכ"ת דאם פ"פ בלא"ה אסורה וא"ל הרי לא זינתה א"כ מה אריא דכתבה התורה כה"ג והוא אשה בבתוליה יקח כהן הדיוט נמי וכ"ת כה"ג מוזהר אף על הבוגרת וכ"ה לא ויש סימן פתח סתום או דם עיין כתובות ט' א' ור"א יבמות נ"ט א' מכשיר בבוגרת ואיהו סבר כוי חייבין על חלבו אשם תלוי אלמא ספק מ"ה שרי ומיהו במשנה ר' אלעזר בלא יו"ד ובכריתות ביו"ד עיין תוס' ב"ב פח"ה ויבמות ס"א ב' גרס ר' אלעזר בלא יו"ד. ומיהו יש חזקה משנולדה היתה כשירה וקשה לראב"י דלא קים ליה חזקה מקרא ואמאי לא יליף איך כהן שריא לאינסובי איתתא. וחזקה דפ"פ י"ל נבעלה שלא כדרכה וכ"ז לפלפולא בעלמא.
רש"י
מחץ מתנים קמיו. מְחַץ קָמָיו מַכַּת מָתְנַיִם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ס"ט) "וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד", וְעַל הַמְּעוֹרְרִין עַל הַכְּהֻנָּה אָמַר כֵּן. דָּ"אַ — רָאָה שֶׁעֲתִידִין חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו לְהִלָּחֵם עִם הַיְּוָנִים וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁהָיוּ מוּעָטִים — י"ב בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי וְאֶלְעָזָר — כְּנֶגֶד כַּמָּה רְבָבוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה (בראשית רבה צ"ט):
אדרת אליהו
ברך ה' חילו. הוא כנגד ישימו קטורה באפך כמשחז״ל (יומא כ״ו ע״א) מעול' לא שנה אדם בה מפני שמעשרת דכתו' ברך ה' חילו ונגד וכליל על מזבחך אמ' ופעל ידיו תרצ' שהוא מרצה על כל העונו' כמ״ש (בקדישין ס״ו ע״ב' היה עומד על המזבח ונודע לו שהוא בן גרוש' ובן חלוצה כשר שנא' ופעל ידיו תרצה. מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון. הוא נגד משפטיך ותורתך. כמ״ש ששני ניצוצו' היה יוצאים מן ק״ק ושרף את שונאיהם וקמיו הם נגד אבות נזיקין הקמים להיציר לישראל. ומשנאיו. הם המשניאין את ישראל לאביהם שבשמים ומחטיאין אותם והן אבות הטומאות. ולכך קמיו כאשר הם קמים הוא מוחץ ומכה אותם אבל המשנאים לא יקומון כלל כי אפי' דבר קל לא יעשו ולא יקומון וזהו מן יקומון כאשר רוצין לקום אפי' מקצת הוא מכה אותם שלא יקומון: