דברים לג:כט מפרשים: חתם סופר, פני דוד, רש"י ואדרת אליהו

ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרך יש לפרש הגם שיכחשו אויביך לך לע"ל שיתראו כולם כאוהבים מ"מ שנאתם בלבם ויש לחוש שלא ישמרו מהם ישראל כי אויב גלוי נקל לשמור ממנו ויותר גרוע אויב המתראה כאוהב מ"מ מבטיח לנו הקב"ה ואתה על במותימו תדרך ובזה י"ל ה' לי בעזרי במה שאני אראה בשנאי אראה מי השונאים להשמר מהם אבל לע"ל א"צ לזה שהקב"ה ישמור עלינו לטוב (מש"מ):

אפשר לפרש במ"ש בשבת דף ס"ג לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת וכו' ר' אליעזר אומר תכשיטין הן לו. ובש"ס איכא דאמרי א"ל לר"א וכי מאחר דתכשיטין הן לו מפני מה אין בטלין לימות המשיח אמר להם אף לימות המשיח אינן בטלים היינו דשמואל דאין בין העה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד. וכתב הרמב"ם פי"ב דמלכים אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ וכו' משל וחידה שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי א"ה המושלים כזאב וכנמר וכו' ע"ש וכתב הרב לחם משנה סוף ה' תשובה דאף לשמואל דכל הנביאים נתנבאו לעה"ב הפרש' הזו מוכרח שהוא משל כמו שאמר הרמב"ם שהרי גבי ויצא חוטר מגזע ישי כתיבה עיין שם באורך וז"ש אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' לימות המשיח דהגאולה תהיה על ידו שאין אחריה שעבוד כמשז"ל ע"פ ישראל נושע בה' תשועת עולמים. ואז הוא יתברך מגן עזרך דוקא לאפוקי מגן אם יראה וחרב. אמנם החרב אף לימות המשיח יהיה לנוי כר' אליעזר לאיכא דאמרי וז"ש ואשר חרב גאותך וליכא למי' שרגא בטהרא מאי מהניא כי לימות המשיח לא יש הפרש אלא שעבוד מלכיות והוא אומרו ויכחשו אויביך לך ועולם כמנהגו נוהג. וכי תימא הרי רואה בפרשת ויצא חוטר וגר זאב וכו' כמו שכתב הלחם משנה לז"א ואתה על במותך תדרוך זהו משל שיהיו תחת ישראל כמו שכתב הרמב"ם. ועמ"ש מהרח"א ז"ל בענין זה באופן וסגנון אחר ודוק:

אשריך ישראל. לְאַחַר שֶׁפָּרַט לָהֶם הַבְּרָכוֹת, אָמַר לָהֶם מַה לִּי לִפְרֹט לָכֶם כָּל דָּבָר? הַכֹּל שֶׁלָּכֶם: