וַיָּ֨מָת שָׁ֜ם מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד־יְהוָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ מוֹאָ֖ב עַל־פִּ֥י יְהוָֽה׃
רש"י
וימת שם משה. אֶפְשָׁר מֹשֶׁה מֵת וְכָתַב וימת שם משה? אֶלָּא עַד כָּאן כָּתַב מֹשֶׁה, מִכָּאן וָאֵילָךְ כָּתַב יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֶפְשָׁר סֵפֶר הַתּוֹרָה חָסֵר כְּלוּם וְהוּא אוֹמֵר (לא, כו) "לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה"? אֶלָּא הַקָּבָּ"ה אוֹמֵר וּמֹשֶׁה כוֹתֵב בְּדֶמַע (ספרי; ב"ב ט"ו, מנחות ל'):
אדרת אליהו
וימת שם נא' כאן שם ונאמר בלוחות הראשונים עלה אלי ההרה והיה שם מה שם כו' עומד ומשמש כו' ונתקיים כאן בקביעות ושם לא עמד אלא ארבעים יום וכן ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה וגו' וחזרו לו כאן מה שאבד בלוחות הראשונות וכמ״ש בר״מ קב״ה עתיד לאהדרא לך אבידה דאבדת בגין ערב רב דא כלה דילך דבזמנא דעבדו ערב רב ית עגלא נפלה כלה דילך הה״ד וישלך מידו את הלחת ומ״ש שם עתיד להחזיר לך ר״ל שאף בתחיית המתים לעתיד לבא יקום עם כל התורה הזאת ולא ישתכח ממנו:
אלשיך
ויבכו בני ישראל וכו'. הנה אומרו ויתמו הלא כמו זר נחשב כי האם היה עולה על לב שלא יתמו. (ב) שנכס בבכי ויצא בבכי ואבל ומהראוי יאמר ויתמו ימי בכי משה או יאמר מתחלה ויבכו ויתאבלו ויסיים ויתמו ימי בכי אבל משה. (ג) אומר ויהושע בן נון מלא וכו' איך מתקשר אל הקודם ויותר היה ראוי לאומרו במקום שמספר שסמך ידיו עליו. (ד) אומרו וישמע אליו כו' ולמה לא היה להם לשמוע אליו אחרי היותו מלא רוח חכמה. (ה) אומרו ויעשו כאשר צוה ה' את משה כי אחרי אומרו וישמעו אליו מהראוי יאמר ויעשו כאשר צוה יהושע כי מה ענין שומעם את יהושע אצל עשותם מה שצוה ה' את משה. (ו) או' ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וכו' היה ראוי לאומרו עודנו הדבר על משה טרם יאמר ויהושע בן נון מלא וכו'. (ז) אומרו אשר ידעו ה' פנים אל פנים כי הלא גם בישראל נאמר פנים בפנים דבר ה' אל כל קהלכם וכו'. (ח) אומרו לכל האותות כו' כי למ"ד שלכל האותות ולמ"ד שבוכל היד החזקה בלתי צודקת כי הראוי יאמר בכל האותות וכו' ובכל היד החזקה כו'. (ט) כי מה ענין הדרגת השגת הנבואה שאמר ולא קם נביא עוד וכו' אל ענין האותות. (י) אומר ולכל המורא הגדול אשר עשה שנראה שהוא עשה מורא גדול והוא משולל הבנה: