דברים לד:ו מפרשים: רש"י, בכור שור, חזקוני ואבן עזרא

ויקבר אתו. הַקָּבָּ"ה בִּכְבוֹדוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר הוּא קָבַר אֶת עַצְמוֹ, וְזֶהוּ אֶחָד מִשְּׁלוֹשָׁה אֶתִין שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ כֵּן. כַּיּוֹצֵא בוֹ "בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ" (במדבר ו') — הוּא מֵבִיא אֶת עַצְמוֹ. כַּיּוֹצֵא בוֹ "וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה" (ויקרא כ"ב) וְכִי אֲחֵרִים מַשִּׂיאִין אוֹתָם? אֶלָּא הֵם מַשִּׂיאִים אֶת עַצְמָם:

ויקבר [וגו'] לפי פשוט' מקרא קצר הוא. והכי קאמר ויקבור אותו הקובר בגיא. ורבותינו אמרו הקב"ה קברו. ותורה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים. תחילה גמילות חסדים שהלביש הק' ערומים. דכתי' ויעש ה' אלהים לאדם ולאשה כתנות עור וילבישם. סופה גמילות חסדים שקבר מתים:

ויקבר אתו בגי שלשה סימנים נתנו במקום קבורתו של משה שאמר בגי ובאי זה גיא בארץ מואב ובאי זה מקום מול בית פעור ואפילו הכי לא ידע איש את קבורתו ללמדך שלא קברו איש.