וּ֠מִֽתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֞א סִגְנַיָּ֣א וּפַחֲוָתָא֮ וְהַדָּבְרֵ֣י מַלְכָּא֒ חָזַ֣יִן לְגֻבְרַיָּ֣א אִלֵּ֡ךְ דִּי֩ לָֽא־שְׁלֵ֨ט נוּרָ֜א בְּגֶשְׁמְה֗וֹן וּשְׂעַ֤ר רֵֽאשְׁהוֹן֙ לָ֣א הִתְחָרַ֔ךְ וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן לָ֣א שְׁנ֑וֹ וְרֵ֣יחַ נ֔וּר לָ֥א עֲדָ֖ת בְּהֽוֹן׃
מדרש לקח טוב
כי פרי מעלליו יאכלו. אין כתיב כאן. אלא פרי מעלליהם יאכלו. אשרוהו לצדיק שזוכה לו ולכל הנדבקים בו. שהרי חנניה מישאל ועזריה הנצלו בגדיהן עמהם. שנא' חזיין לגוברייא איליך די לא שלט נורא בגושמיהון ושער ראשיהון לא התחרך וסרבליהון לא שנו (דניאל ג כז). לפי שהיו דבוקים בהם. בגדי אדם שאין בהן חיות ודעת ניצולו מן האש בזכות הצדיקים שהיו דבוקים בהם. בני אדם המתדבקים עם הצדיקים על אחת כמה וכמה. לפיכך אמר הכתוב כי פרי מעלליהם יאכלו.
רש"י
ומתכנשין אחשדרפניא. ד' אומות נמנו למעלה באסיפה הראשונה שלא נמנו כאן אדרגזריא דתבריא גדבריא תפתיא הם גבורי החיל אשר הרגם שביב האש בהשליכם את חנניה וחבריו לאור: