וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה מִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֗ה וּמִן־הַדָּם֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמִּזְבֵּחַ֒ וַיַּ֤ז עַֽל־אַהֲרֹן֙ עַל־בְּגָדָ֔יו וְעַל־בָּנָ֛יו וְעַל־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּ֑וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְאֶת־בָּנָ֛יו וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃
רמב"ן
ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח לא ידעתי אם מערבן להזאות הללו כמו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח (ויקרא ט״ז:י״ח) וכן לא נתברר לי מה טעם איחר הזאות הללו לאחר הקטרה של מלואים כי בצואה (שמות כט כא) הקדים ההזאות ואח"כ אמר ולקחת מן האיל החלב והאליה (שם פסוק כב) ואולי בעבור שאמר שם (ויקרא ח׳:כ״א) וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו למד משה כי הוא הדבר המאוחר הנעשה בהם שבו יהיו קדושים לגמרי כי לא הזכיר שם במשיחה (שם ז) קדוש ולא במתן בהונות (שם כ) וכאן אמר וימשח אותו לקדשו (ויקרא ח׳:י״ב) לא שיקדש לגמרי עד שעשה ההזאות ואמר בהן (כאן) ויקדש את אהרן ואת בניו והנה השלים קדושת האב והבנים כאחת בהזאות הללו וכך אמרו בת"כ (צו מלואים לד) ויקדש את אהרן הא למדת שלא שלם קדוש אהרן והבנים אלא בהזאת דם:
חזקוני
ויקח משה משמן המשחה חז״ק כאן משמע לאחר שהקטיר מן האיל השני החלב והאליה והיותרת והכליות ושוק הימין לקח משמן המשחה ומן הדם והזה על אהרן ועל בניו ובפרשת תצוה בענין הצווי מצינו למפרע.
הטור הארוך
ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח. כתב הרמב"ן לא נתברר לי למה איחר הזאות הללו לאחר הקטרת של מילואים כי בצוואה הקדים ההזאות ואחר כן אמר ולקחת מן האיל החלב והאליה ואולי בעבור שאמר שם וקדש הוא ובגדיו ובגדי בניו למד משה זה כי הוא הדבר המאוחר הנעשה בהן שבו יהיו קדושים לגמרי כי לא הזכיר בצוואה קדוש לא במשיחה ולא במתן בהונות ומה שאמר כאן וימשח אותו לקדשו לא נתקדש לגמרי במשיחה אלא עד שגמר ההזאו' ואמר בהם ויקדש אותם את אהרן ואת בניו והנה השלים קדושת האב והבנים כאחת בהזאות הללו: