ויקרא ט:ז מפרשים: מגלה עמוקות, דגל מחנה אפרים, אדרת אליהו (ר' יוסף חיים) ותפארת שלמה

קרב אל המזבח. מלמד שהיה אהרן בוש א"ל משה למה אתה בוש לכך נבחרת לא אמר למה אתה בוש כי נבחרת אלא לכך נבחרת ע"פ המדרש בזו הפרשה. (תהלים יח) עם חסיד תתחסד (שם) עם עקש תתפתל כשהלך משה בעקמומית אף הקב"ה הלך עמו בעקמומית אימתי הלך בעקמומית בשעה שאמר לו (שמות ג) לכה ואשלחך אל פרעה א"ל משה להקב"ה (שם ד) לא איש דברים ופרע לו הקב"ה וצרר בכנפיו אימתי פרע לו כל ז' ימי המלואים היה משה משמש בכהונה חשב שהוא יהיה הכהן השיב לו הקב"ה ביום השמיני קרא לאהרן אחיך וא"כ עבור שהיה משה בוש (שם ג) ויסתר את פניו ומיאן ז' פעמים נלקחה ממנו הכהונה וניתנה לאהרן ז"ש משה לאהרן קרב המזבח למה אתה בוש הלא עבור זה שאני היתי מתבייש נלקחה ממני הכהונה ז"ש לכך נבחרת ר"ל עבור זה שאין אתה בוש לכך נבחרת אתה ולא אני כי עבור הבושה נלקחה ממני הכהונה לכן אמר לכך נבחרת. או יאמר עפ"י המדרש ויקח מלמד שעשה בזריזות ועבור הזריזות זכה למדריגה עשירית לרוח הקודש כמ"ש ר"פ ב"י זהירות מביאה לידי זריזות וכו' עד רוח הקודש ז"ש למה אתה בוש כי מן הזריזות אתה זוכה לרוח הקודש ז"ש לכך נבחרת ר"ל עבור זריזות אתה מגיע למדרגת רו"הק (תהלים סה) אשרי תבחר ותקרב אזי ישכון חצרך או יאמר לכך נבחרת עפ"י הקדמת האר"י ז"ל לתקן תרין יחודין כ"ך עלה במחשבה כי לכ"ך נוצרת כף כפופה כף פשוטה תרין יחודין (מלכים א ח) י"י הוא אלהים י"י הוא אלהים ב"פ ויהי ביום השמיני לפי שקרא משה לאהרן כי אלו שימש משה בכהונה לא היה כח בשום קליפה לשלוט על ישראל ולעולם לא היה שליטה לס"א עלייהו דישראל:

ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח וכו': ופירש"י לפי שהיה אהרן בוש וירא לגשת אמר לו משה למה אתה בוש לכך נבחרת ע"כ והוא תמוה משום שנבחר בזה לא יסתלק הבושה מעליו והנה שמעתי מן אא"ז זללה"ה פירוש ע"ז מפני שיש לך יראה ובושה מן הש"י לכך נבחרת כי זבחי אלקים רוח נשברה וכבר נזכר זה בכתבי האר"י ז"ל והנה דבריו הקדושים בוודאי צריכים לפני ולפנים וכבר בארתי בקצרה ע"ד אויביו אלביש בושת ועליו יציץ נזרו כי הבושת ילבשו שוטנים ויעטו כמעיל בשתם ועליו על העובד ה' יציץ נזר הקודש ונעשה מן בשת שבת ע"ש ועתה נבאר בענין שאנחנו עסוקים בו כי לפי דרכינו הנ"ל כי החכם עיניו בראשו על בחי' מאמר הראשון שהוא אנכי כנ"ל וידוע כי כה"ג שורשו לעילא ולעילא וכמו שאמר הכתוב והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה והוא החכמה העליונה שהיא בחי' שמן כנודע השופעת עליו והחכמה נמשלת למעין הנובע תמיד לא יחסר וכל מה ששואבים ממנה יותר היא נובעת יותר ויותר מימות צלולים וקרים יותר ויותר וכן הוא בתי' החכמה כשיש לה מקום להתפש' היא נובע' יותר תמיד לא יחסר והתפשטותה הוא ע"פ המדות שבאדם היינו אם המדות הם צלולים ונקיים אצל האדם ולא עכורים ח"ו אזי החכמה מתפשטת עליהם ד"מ אם האדם זיכך בנפשו מדת החסד כידוע מה הוא ובחי' הגבורה וכן מדות התפארות ושאר המדות החכמה נמשכת עליהם כמו מעין אל נחלים ונזדכך ונתקדש האדם בכל בחינותיו הרוחנים והגשמיי' וכאשר בארתי במ"א על שזכה אהרן לכ"ד מתנות כהונה שהם שורש רמ"ח אברים ע"ד והיה מחניך קדו' ע"ש וזהו והכה"ג מאחיו כי אחיו הם המדות אשר בשם אחים יקראו לשון חיבור כי המדות הם משולבים אחד אל אחד ומקבלין דין מן דין אשר יוצק על ראשו שמן המשחה פי' ע"י הזדככות מדותיו להיות צלולים ולא עכורים ומעופשים ברפש וטיט הם הם הנחלים אשר המעיין יוצא שמה להשקותם ונובע תמיד וזהו שמן המשחה קדושת וטהרת המחשבה וזהו ג"כ הרמז בגמרא גדלהו משל אחיו והבן וכן הוא כל האדם אצל חביריו המקשיבים לקולו בבחי' תלמידים מעין חכמתו נובע בכל עת השואבים ממנו יותר ויותר כדרך המעין הנובע כנ"ל ואם ח"ו וכו' והבן: וכן שמעתי בשם אא"ז זללה"ה והוא שאמר דהע"ה בספר תהלים כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד ע"פ מדותיו היינו מן הראש יורד על הזקן הם מותרי מוחין להשפיע ומשם אל מדותיו ויורד ע"פ מדותיו היינו לפי הבירורים והצלולים והזדככות המדות אשר הם בשם נחלים מכונים כמו כל הנחלים הולכים אל הים כך מעינותיו מתגברים ע"י הנחלים והבן כי זה כלל גדול וה' יביאונו לזה הנה היוצא מזה כי החכמה נובעת תמיד וכל מה שיש לה יותר התפשטות היא נובעת יותר והם מים חיים קרים על נפש עיפה ואדב' עוד לאלוה מילין כי החכמה היא יראה הפנימיות בגין דאיהו רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין לכן החכם דבוק ביראה ואהבה הפנימיות שהם תרין ריעין דלא מתפרשיו והבן זה כי זה נעשה כסא לזה ולכן אהרן שהיה לו יראה ובושת והם מלת בראשית שהוא החכמה לכן נבחר להיות כה"ג שיצוק על ראשו שמן המשחת קודש שהוא החכמה ויורד על הזקן וע"פ מדותיו ונתקדשו רמ"ח אבריו ע"ד והיה מחניך קדוש הנזכר במ"א וזה למה אתה ירא ובוש היינו מפני שיש בך מדת יראה ובושה שהוא מלת בראשית ירא בושת כנזכר בתיקונים ובראשית היינו חכמה לכך אתה נבחרת להיות כה"ג ולצוק על ראשו שמן המשחה ולהקריב קרבנות לה' ולכפר על עם הקהל ועל הכהנים ועל הקודש ועל המקדש שיבנה ב"ב א"ס:

קרב אל המזבח. אמר לשון קרב לרמוז על (ויקרא יט) מאזנ"י צד"ק שהוא סוד טיקלא קליפת נגה:

קרב אל המזבח. שֶׁהָיָה אַהֲרֹן בּוֹשׁ וְיָרֵא לָגֶשֶׁת, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, לָמָּה אַתָּה בוֹשׁ? לְכָךְ נִבְחַרְתָּ (ספרא):