דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃
פני דוד
דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר־וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּותָהּ תִּטְמָא:
פני דוד
הראשונים פירשו במשז"ל אם שמרת ימי נדה כראוי אני נותן לך בן ומלו לשמנה וז"ש אשה כי תזריע וילדה זכר זה מורה כי שמרה ימי נדה כראוי וטמאה כבר ז' ימים בנדתה כדחזי ועל כן זכתה לבן זכר עכ"ד ואפשר לומר דרך דרש במ"ש מהרח"ו זלה"ה בספר עץ הדעת טוב והם דרשותיו (כתב יד) דהנחש הטיל זוהמא בחוה ולא באדם ולכן האדם לא יש לו מהסט"א כי אם הערלה ובהסיר הערלה יוכשר אך הנקבה כיון שהיא באה מצד חוה טמאה נדה עכ"ל בקצור. וז"ש אם שמרת ימי נדה כראוי ונזהרת שלא ליטמא בטומאת נדה החמורה אני נותן לך בן שלא יהיה טמא רק הערלה ואתה מלו לח' ויהיה טהור מדה כנגד מדה שאתה נזהרת כראוי שלא ליטמא בנדה כן יהיה לך בן שאינו טמא:
פני דוד
ואפשר לומר עוד במ"ש הרב כלי יקר ריש פ' תזריע שהבן להיות שבא מהאשה דאשה מזרעת תחילה יולדת בן לכן הושפע על הזכר הנולד טומאת אמו דזרעה עיקר בו והיא הערלה המטמאה כמשז"ל כי בחטא הוסר הרוחניות ונפל תחת ממשלת ז' ככבי לכת וביום הח' ימול כי כל ח' רוחני. אבל הבת שבאה מזרע האב אין לנקבה היולדת טומאת ז' וזו תשובת המינין האומרים אם זכר נטהר במילה נקבה במה תטהר. אך היולדת נקבה טמאה שבועים ז' לה וז' בשביל בתה שהוסיפה טומאה בעולם עיין שם באורך ולזה אמרו אם שמרת ימי נדה כראוי אני נותן לך בן ומלו לח' שתזכה להעלותו לרוחניות ביום הח' בשכר מה ששמרת נדה. ובזה אפשר מ"ש בספרי ברוך מבנים אשר אין לך שנתברך בבנים כאשר וכתב רש"י איני יודע כיצד וידוע דרך הראשונים. וקרוב לדרכם אפשר במשז"ל דבנות אשר דורקטי ולפי מאמר הנז' בן ניתן לנו בשכר שמירת ימי נדה וכיון דבנות אשר דורקטי חסר שמירת נדה ובמה יזכו לבנים דהוה ס"ד כי מעט מעט יזכרו ויפקדו וכל קבל דנא עין רואה הם זכו לבנים יותר משאר שבטים על כן כתב רש"י איני יודע כיצד: