ויקרא י:יט מפרשים: תפארת שלמה, רש"י, אבן עזרא ורמב"ן

הן הקריבו היום את חטאתם כו' ותקראנה אותי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה'. וישמע משה וייטב בעיניו. עיי' בס' או"ח שהקשה איך הורשה אהרן להורות הלכה בפני משה רבו ע"ש באורך. והנראה עפ"י מה שבארנו ברמזי מגלת אסתר בענין הדן דין אמת לאמתו מהו כפל הלשון אמת לאמתו. אך לפעמים מזמנים מן השמים ענין הטעות בלב הדיין כדי שעי"כ יצא הדין לאמתו כמ"ש בגמ' אצל רבא בענין פשיעה בבעלים אכסיף רבא לסוף אגלאי מלתא כו'. וזה אמת ומשפט ושלום שפטו בשעריכם ע"ש באורך. וזה שהי' כאן שהוצרך בע"כ אהרן לטעות להורות הלכה בפני משה רבו כדי שעי"כ יצא הדין לאמתו כי אם הי' שואל ההלכה למשרע"ה לא הי' כן כמו שאח"כ באמת הודה לדבריו. וד"ל:

וידבר אהרן. אֵין לְשׁוֹן דִּבּוּר אֶלָּא לְשׁוֹן עַז, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבֵּר הָעָם וְגוֹ' (במדבר כ"א), אֶפְשָׁר מֹשֶׁה קָצַף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר וְאַהֲרֹן מְדַבֵּר? הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא מִדֶּרֶךְ כָּבוֹד; אָמְרוּ: אֵינוֹ בַדִּין שֶׁיְּהֵא אָבִינוּ יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְדַבְּרִים לְפָנָיו, וְאֵינוֹ בַדִּין שֶׁיְּהֵא תַלְמִיד מֵשִׁיב אֶת רַבּוֹ; יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בְאֶלְעָזָר לְהָשִׁיב? תַּ"ל וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא וְגוֹמֵר (שם ל"א), הֲרֵי כְּשֶׁרָצָה, דִּבֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִֹיאִים, זוֹ מָצָאתִי בְּסִפְרֵי שֶׁל פָּנִים שֵׁנִי:

יש מדקדקים שאמרו שהה״א של התימה לא יהיה אחריו דגש עם אחד מהז׳‎ מלכים כי אם עם השוא הנע ימצא והה״א פתוח בעבור שלא יתכן להתחבר שני שואי״ן ובעבור שמצאו יו״ד הייטב דגוש אמרו כי זה הה״א לידיעה כה״א השבה עם נעמי הנמצאו פה העיר ההוללה ואלה ההי״ן במקום אשר הנה כן פירוש הייטב ועוד אמרו כי ואכלתי פועל עבר ואילו היה עתיד היה מלרע כמו ודברתי אל הנביאים ודברתי אתך והטעם כי בני הנשרפים היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם כי העגל והאיל בעד אהרן ובניו: