ויקרא כ:ד מפרשים: רש"י, אדרת אליהו, אור החיים ושד"ל

ואם העלם יעלימו. אִם הֶעְלִימוּ בְּדָבָר אֶחָד, סוֹף שֶׁיַּעְלִימוּ בִדְבָרִים הַרְבֵּה; אִם הֶעְלִימוּ סַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה, סוֹף שֶׁיַּעְלִימוּ סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה (ספרא):

ואם העלם יעלימו כו'. עיין רש"י ז"ל:

וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ – טַעַם הַכֶּפֶל, לוֹמַר שֶׁאִם הֶעְלִימוּ מִן הָאֶחָד שׁוּב אֵינָם יְכוֹלִין שֶׁלֹּא לְהַעְלִים מֵהַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, וְיַעְלִימוּ וַדַּאי מִכֻּלָּם, כִּי אִם יִרְצוּ לַעֲשׂוֹת דִּין בָּהֶם יֹאמְרוּ לָהֶם ״לָמָּה לֹא עֲשִׂיתֶם דִּין בָּאֶחָד״. אוֹ יֹאמַר הַעְלֵם לְבַל יִמְנָעוּהוּ מִלִּתֵּן לַמּוֹלֶךְ, יַעְלִימוּ מִלַּעֲשׂוֹת בּוֹ מִשְׁפָּט אַחַר אֲשֶׁר נָתַן, כְּאָמְרוֹ ״בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ״ וְגוֹמֵר.