וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ אֶת־עֵֽינֵיהֶם֙ מִן־הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא בְּתִתּ֥וֹ מִזַּרְע֖וֹ לַמֹּ֑לֶךְ לְבִלְתִּ֖י הָמִ֥ית אֹתֽוֹ׃
תוספתא (ליברמן)
משבטלה סנדרי, בטל שיר מבית המשתאות. וכי מה היתה סנהדרין מועלת להן לישראל, אלא לענין שנ' ואם העלם יעלימו עם הארץ וגו'. בראשונה כשהיה אדם חוטא כשהיה סנדרי קיימת, נפרעין ממנו. עכשיו, ממנו ומקרוביו, שנ' ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו וגו'. משלו משל, למה הדבר דומה, לאחד שסרח בעיר, ומסרוהו לרצען וריצעו, היה קשה מן הרוצען, מסרוהו לבעל זמורה וחבטו, היה קשה מבעל זמורה, מסרוהו לקטרון וחבשו, והיה קשה מקטרון, מסרוהו לשלטון והטילו בקמין, אף כך ישר' צרות האחרונות משכחות את הראשונות.