בֶּן־אָדָ֕ם אֱמָר־לָ֕הּ אַ֣תְּ אֶ֔רֶץ לֹ֥א מְטֹהָרָ֖ה הִ֑יא לֹ֥א גֻשְׁמָ֖הּ בְּי֥וֹם זָֽעַם׃
מדרש לקח טוב
ומאין הביאה היונה את העלה הזה. ר' לוי אמר מארץ ישראל הביאה שלא נשטפה במבול. שכן הוא אומר ביחזקאל (יחזקאל כב כד) בן אדם אמור לה את ארץ לא מטהורה היא. לא גושמה ביום זעם. ולא חיישינן לקבר התהום.
רש"י
לא גושמה ביום זעם. לא נתן גשם הראוי לה לטהר ביום זעם ופירוש הדבר כתרגומו לא איתעבידו בה עובדין טבין דיגנון עלה ביום לווט:
מלבי"ם
אמר לה שמה שאמרתי שהיו לי בית ישראל לסיג, היינו שאת ארץ לא מטוהרה היא ויצייר הכליון שנעשה בארץ כציור הכליון שנעשה בארץ בעת המבול, כי גם הם השחיתו דרכם כמו דור המבול, רק שבעת המבול ירד הגשם וטהר את הארץ, שאז נמחה כל הטומאה והגיעול שנמצא ע"פ הארץ כרוחץ דבר מטונף במים שיטהר מטומאתו וצואתו, ואחר המבול היתה הארץ מטוהרה שהמים מטהרים כל טומאה, אבל את לא נטהרת אחר החורבן, כי לא גשמה ביום זעם, שביום שזעם ה' עליך לא ירד הגשם לטהר את הארץ כי היה החורבן ע"י אש לא ע"י מים: