בֶּן־אָדָ֡ם אֱמֹר֩ לִנְגִ֨יד צֹ֜ר כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֗ה יַ֣עַן גָּבַ֤הּ לִבְּךָ֙ וַתֹּ֙אמֶר֙ אֵ֣ל אָ֔נִי מוֹשַׁ֧ב אֱלֹהִ֛ים יָשַׁ֖בְתִּי בְּלֵ֣ב יַמִּ֑ים וְאַתָּ֤ה אָדָם֙ וְֽלֹא־אֵ֔ל וַתִּתֵּ֥ן לִבְּךָ֖ כְּלֵ֥ב אֱלֹהִֽים׃
רש"י
מושב אלהים. עשה לו באויר על הים במנגנין כמין שבעה רקיעים וישב לו על העליון:
מלבי"ם
אמר לנגיד צר כבר העיר הרי"א שנגיד צור אינו מלך צור שיזכיר אח"ז ודעתו שהנגיד הוא פקיד על עניני המדינה ומלך הוא ענין אחר, ודעתי בזה תשמע אח"ז, יען גבה לבך גבהות הלב הוא מה שאדם חושב א"ע במעלה יתר שאת ממה שהוא באמת והוא תועבה אצל ה' כמ"ש תועבת ה' כל גבה לב, ולכן אמר שהעונש המיועד עליו יהיה בעבור שגבה לבו עד שייחס לעצמו אלהות מצד גבהות הלב, ומצד מקום שבתו נפרד מבני אדם, כי ישב בלב ימים כאלהים היושב נפרד מן הברואים, ואתה אדם ולא אל, ר"ל כי היו בני אדם שהיה בם אלהות מצד נפשם, כמו משה איש האלהים, ודניאל די רוח אלהין בי', אבל אתה רק אדם ולא אל שלא נמצא בך שום אלהות, רק ותתן לבך כלב אלהים, אתה נותן אותך לזה ואין בך שום שפע אלהות:
מלבי"ם באור המילות
לנגיד צר. יש הבדל בין נגיד ובין מלך, שהנגיד כולל כל הממונה להנהיג, כמו נגיד בית האלהים, נגיד על האוצרות, וקרא לדוד בשם נגיד בעוד לא הובטח לו המלכות בירושה (ש"ב סי' ו' וסי' ז'), וכן קרא לשאול (ש"א ט' ט"ז י' א'), ולירבעם (מ"א י"ד) נגיד מטעם זה, ומזה מבואר שנגיד צור אינו המלך שמוזכר בפסוק י"ב :