יחזקאל לב:כז מפרשים: אדרת אליהו (ר' יוסף חיים), רש"י, מלבי"ם ומצודת דוד

וְלֹ֤א יִשְׁכְּבוּ֙ אֶת־גִּבּוֹרִ֔ים נֹפְלִ֖ים מֵעֲרֵלִ֑ים אֲשֶׁ֣ר יָרְדֽוּ־שְׁא֣וֹל בִּכְלֵֽי־מִלְחַמְתָּם֩ וַיִּתְּנ֨וּ אֶת־חַרְבוֹתָ֜ם תַּ֣חַת רָאשֵׁיהֶ֗ם וַתְּהִ֤י עֲוֺֽנֹתָם֙ עַל־עַצְמוֹתָ֔ם כִּֽי־חִתִּ֥ית גִּבּוֹרִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃

אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)

או יובן בס"ד כי הנה ידוע דעונות האדם כתובים על מצחו וכמ"ש הכתוב ותהי עונותם על ענמותם ולז"א לפי מה שהוה ר"ל אינו צריך להביא לו עדים או לפתוח לפניו פנקס חשבון עונותיו אלא יוכיחנו לפי מה שהוא ר"ל לפי מה שרשום במצחו שהוא מעיד בעצמו.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ולא ישכבו. אלה הנזכרים עם גבורים שמתו מיתת עצמם כי נופלין וגרועים יהיו מהעכו"ם אשר מתו מיתת עצמם וירדו בכלי מלחמתם שאול:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

ולא והם לא ישכבו ביחד את הגבורים הנפלים מערלים אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם, כי כן היא הכבוד אצל מלכי הערלים לתפארת גבוריהם שנפלו במלחמה וכלי מלחמתם בידם ותחת ראשיהם, כי ישכבו ביחד עם הישמעאלים אויביהם, ותהי עונותם על עצמותם שלא יתכפר להם ע"י כלות בשרם כי עוד ישאר עונם על עצמותיהם הנשארים אחרי כלות הבשר על כי חתית גבורים היה בארץ חיים לכן יענשו:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ויתנו. קובריהם את חרבותם תחת ראשיהם לסימן להודיע כי לא שלטה בהם חרב:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ותהי עוונותם על עצמותם. לא נחסר מעוונם כלום שלא כפרה עליהם חרב הריגה שלא נהרגו ומה הוא העון כי חתית הגבורים ההם היתה בארץ חיים:
שאל רבBookmarkShareCopy