וְאִֽם־נִכְלְמ֞וּ מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־עָשׂ֗וּ צוּרַ֣ת הַבַּ֡יִת וּתְכוּנָת֡וֹ וּמוֹצָאָ֡יו וּמוֹבָאָ֣יו וְֽכָל־צֽוּרֹתָ֡ו וְאֵ֣ת כָּל־חֻקֹּתָיו֩ וְכָל־צורתי [צ֨וּרֹתָ֤יו] וְכָל־תורתו [תּוֹרֹתָיו֙] הוֹדַ֣ע אוֹתָ֔ם וּכְתֹ֖ב לְעֵֽינֵיהֶ֑ם וְיִשְׁמְר֞וּ אֶת־כָּל־צוּרָת֛וֹ וְאֶת־כָּל־חֻקֹּתָ֖יו וְעָשׂ֥וּ אוֹתָֽם׃
רש"י
ואם נכלמו. שיתביישו ויכבשו פניהם מכל אשר עשו אז הודע אותם את מה שאני עתיד לעשות להם:
מצודת דוד
ואם נכלמו וגו׳. ר״ל בתחילת הספור ראה בפניהם אם בעת ההוא כשיזכרו בבניין הראשון הנחרב בעוונם יכלמו מכל המעשים הרעים אשר עשו אז צורת הבית וכו׳ הודע אותם ואם חזקו פניהם מסלע והכלם לא ידעו אל תוסף דבר עוד בזה:
מנחת שי
ומובאיו. אין לו חבר במקרא והיה ראוי להיות וּמְבוֹאיו אולי היה כן בעבור היותו סמוך למלת ומצאיו וכמוהו ופן אורש וגנבתי ותפשתי (משלי ל׳:ט׳) כ"כ הראב"ע בס' מאזנים ע"ש דף ר"כ: