אָ֣ז יְדַלֵּ֤ג כָּֽאַיָּל֙ פִּסֵּ֔חַ וְתָרֹ֖ן לְשׁ֣וֹן אִלֵּ֑ם כִּֽי־נִבְקְע֤וּ בַמִּדְבָּר֙ מַ֔יִם וּנְחָלִ֖ים בָּעֲרָבָֽה׃
רש"י
אז ידלג כאיל פסח וגו'. ישראל שהם עכשיו פסחים וחלשים מצינו שקוראם פסחים חלשים כמו שנאמר פסחים בזזו בז (לעיל לג):
מלבי"ם
אז ידלג כאיל פסח, לעבודת ה' ועשות מצותיו ונגד הדבור אומר ותרון לשון אלם, לשיר את שיר ה', כי נבקעו במדבר ששם אין המים מצוים, עתה נבקעו שם מעינות, ובערבה שאין מצוים שם נחלים (הגם שמים יהיה שם ע"י מעינות) נבקעו שם נחלים ור"ל כי מפני שלשה דברים א"א ללכת במדבר, א. מחסרון המים, ב. מחסרון הדרך הכבושה. ג. מפני חיות רעות, עפ"ז אומר כי אחר שפדויי ה' ישובון דרך המדבר לציון, יסתלקו מן המדבר שלשה חסרונותיו, נגד חסרון המים, כי נבקעו במדבר מים: