מיכה ה:ו מפרשים: צוארי שלל, אהבת יהונתן, נחל שורק ורש"י

והיה שארית יעקב וכו' עמ"ש בעניותנו בספרי הקטן ראש דוד פ' שלח דף קי"ג ע"ד:

והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ה'. יבואר עפ"י מאמר המדרש שני דברים שאלה כנסת ישראל שלא כהוגן והשיב להם הקב"ה כהוגן. הם שאלו יבא נא כגשם לנו. א"ל הקב"ה בתי הגשם פעמים נעצרים ופעמים אינם נעצרים. אהיה כטל לישראל שלעולם אינו נעצר. שוב שאלו שימני כחותם על לבך א"ל הקב"ה בתי הלב פעמים נראה ופעמים אינו נראה אני אשימך כחותם על זרועי שלעולם נראה הן על כפים חקותיך עכ"ל. וענין השאלה והתשובה פלא להבין אמנם הנכון בזה היות שאמר הקב"ה לישראל המתוכחים עמו לאמור לך התשובה פתחי לי כמחט של סדקית אני אפתח לכם כפתח של אול' כי מן ההכרח להיו' התעוררת דלתתא בתחלה ואח"כ הבא לטהר מסייעין לו כי הכל בידי שמים חוץ מי"ש. והנה ההפרש בין טל ומטר הוא שאין טפה של גשמים יורדת מלמעלה שאין כנגדה עולה מלמטה כמש"ה ואד יעלה מן הארץ וא"כ צריך התעוררת התהום בתחלה משא"כ הטל הבא מאת ה' בלתי התעוררת התהום. והנה קודם לזה הבטיח הנביא וגם מהם אקח לכהנים וללוים. ופירש האברבנא"ל דזה קאי על היהודים האנוסים במדינת ספרד ופורטיגאל ואף כי נטמאו בין הגוים גם מהם יקח הקב"ה לעתיד לכהנים וללוים ויכניסם תחת כנפי השכינה. ואף שאלו היהודים אין להם התעוררת מלמטה כלל כי כבר נטמאו וגם נתערבו בגוים ולמדו ממעשיהם אעפ"כ יתעוררם הקב"ה מלמעלה ליתן יראתו בלבם לאהבה וליראה אותו. וא"כ יהיה דוגמת הטל אשר ירד על הארץ בלי שום התעוררת התהום כנגדו. וזהו שאמר פה והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים ר"ל אלו היהודים האנוסים הנטמאים בקרב עמים רבים ואין להם התעוררת לשוב אל ה' מצד עצמם יהיה כטל הבא מאת ה' בלתי שום התעוררת התהום כנגדו. וזה ג"כ כוונת המדרש הנ"ל אשר שאלו ישראל יבא נא כגשם לנו ויסייע אותנו לטהרינו מכל חטאתינו אף שלא נפתח כי אם בהתעוררת עצמינו תחלה. והשיבם הקב"ה מה לך לשאול שאבא אליך כגשם אשר לא ירד על הארץ כי אם יתעורר תחלה התהום מלמטה. מוטב שאהיה לכם כטל אשר ירד על הארץ זולת התעוררת התהום כלל. כך אתן את יראתי בלבך אף שלא תעורר עצמך כלל. וא"כ אף ליהודים האנוסים יש תקנה. והנה יש ב' סוגים בקיום המצות. הסוג הא' יקיימם בכל הכוונות הצריכות להם וזהו מצות מן המובחר אשר בוודאי יעלה לרצון לפני ה'. משא"כ בסוג הב' אשר יקיים המצות בלתי כוונת הלב כלל ובזה נכללים ג"כ פושעי ישראל שהם ג"כ מלאים מצות כרמון. וזהו תשובת הקב"ה שנית אתה אמרת שימני כחותם על לבך אשר הוא פעמים אינו נראה. כלומר אם יהיו הדברים רק אחר כוונת הלב יהיו רק מעוטים כי כמה וכמה מצות יעשה האדם בלתי כוונת הלב אני אשימך כחותם על זרועי שלעולם נראה ר"ל שיחשבו גם המצות הנעשים זולת כוונת הלב וא"כ גם פושעי ישראל מליאים מצות כרמון ויש להם תקומה ודוק:

א. והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל וגו'. אפשר לפרש על הענוים על דרך מה שפירשו רז"ל לשאר עמו למי שמשים עצמו כשיריים והנה כתבו ז"ל שהעניו שומרו שם י"ה וכן בדין שהגאה פוגם בשם י"ה כמ"ש רבינו האר"י ז"ל לכן העניו שם י"ה שומרו וזה נתבאר אצלי ההדיוט מ"ש בתרגום המיוחס ליב"ע פ' שלח וכד חמא משה ענותנותיה קרא שמיה יהושע דכיון דהיה עניו א"כ שם י"ה שומרו ולזה קראו יהושע והתפלל י"ה יושיעך מעצת מרגלים דכך היא המדה דשם י"ה שומרו ובפרטות ישמרנו מעצת מרגלים. גם כתב הרב החסיד בראשית חכמה כי המתגאה מפריד ו' מן ה' ח"ו ע"ש וכפ"ז מיחד קבה"ו הרמוז באותיות ו"ה ושם י"ה שומרו. וזה רמז והיה שארית תיבת והיה שם רמז ו"ה שמיחד עם י"ה והוא צירוף והיה שארי' שהוא עניו נאחז בשב"ח בקרני"ו קרן אור והי"ה אותיותשם המיוחד ובעבור זה יתקיים בקרב עמים רבים כמשז"ל לעולם יהא אדם רך כקנה שאפי' כל הרוחות שבעולם אין מזיזין אותו ממקומו ויושפע עליו שפע תדיר כטל מאת ה' וכו' דמעלות הענוה רבו ועצמו מאד.

כְּטַל מֵאֵת ה׳. שֶׁאֵין בָּא לָעוֹלָם עַל יְדֵי אָדָם וְלֹא יְבַקְשׁוּ פְּנֵי אָדָם עָלָיו, כָּךְ לֹא יְקַוֶּה יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת אִישׁ כִּי אִם בַּה׳: