אָהַ֤בְתִּי אֶתְכֶם֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמָּ֣ה אֲהַבְתָּ֑נוּ הֲלוֹא־אָ֨ח עֵשָׂ֤ו לְיַֽעֲקֹב֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וָאֹהַ֖ב אֶֽת־יַעֲקֹֽב׃
צוארי שלל
אהבתי אתכם אמר ה' וכו'. מדקדקים העולם ס"ס מאי רבותא שאהב את יעקב הלא כך ראוי למלך הכבוד לאהוב יעקב תם יושב אהלים ולשנאת עשו גבר נחשירכן. ואפשר במ"ש רבינו מהרח"ו זצ"ל בדרשותיו כ"י דכונת יצחק אע"ה שהיה רוצה לברך את עשו היה לתקנו ולהביאו לקדושה ולהמשיך עליו ברכה שיהא ירא ה' ויחזור בתשובה וה' לא רצה רק שיתברך יעקב וישאר עשו כמות שהוא זהת"ד. וא"כ שפיר קאמר ואוהב את יעקב. אמנם ודאי דעמקו מחשבותיו יתברך וכך היה ראוי לעשות ויש להאריך בזה אמנם ירא אנכי. ואפשר לפרש מאמר רשב"ח לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום כי הנה ישראל נתברך מיצחק ולא עשו. וגם עשו היה מקום להתברך ולתקנו אלא מאהבת ה' רצה שיתברך ישראל אמנם המחזיק הברכה הוא שלום גי' עש"ו כי כשהם ישראל לש' מכניעים עשו והברכה מתחזקת בהם:
רש"י
וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב. לָתֵת לוֹ אֶת ״אֶרֶץ חֶמְדָּה צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם״ (ירמיהו ג:יט) – אֶרֶץ שֶׁצָּבִין כָּל צִבְאוֹת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בָּהּ.
אבן עזרא
אהבתי - הטעם בני אב אחד אחים היו עשו ויעקב ואני נשבעתי כי בריתי אקים את יצחק ואני אהבתי יעקב ונתתי לו ארץ כנען שנשבעתי לאבותיו לתת לזרעם וגרשתי עשו מארץ השם, ונתתי לו הר שעיר בעבור כבוד אביו ובעבור רשעו שמתי הריו שממה. וכן קראהו גבול רשעה והנה אתם בני יעקב הנה שבתם אל ארץ הברית: