משלי ז:י מפרשים: רש"י, מלבי"ם באור המילות, מלבי"ם ומצודת דוד

וְהִנֵּ֣ה אִ֭שָּׁה לִקְרָאת֑וֹ שִׁ֥ית ז֝וֹנָ֗ה וּנְצֻ֥רַת לֵֽב׃

רש"י

והנה אשה. כמשמעה, ד"א אחד מן אפיקורסים:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

שית, כמו וחשופי שת, מקום הערוה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

והנה אשה לקראתו, כמו שהתכוין ללכת דרך ביתה כן תצא היא לקראתו, שית זונה, ערותה טבועה בזנות מצד טבע גופה, ונצורת לב שאין לה כח המושל למשול על תאותה, כי לבה שהיא הכח המושל היא נצור מצורה, שהרהורי התאוה מקיפים את לבה בציורי עבירה תמיד ע"ד כי מצודים וחרמים לבה, והלב נשמר ונצור מהם:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

שית זונה. כמו שתותיהם (שמואל ב' י') כלומר ערות זונה:
שאל רבBookmarkShareCopy