משלי טז:לג מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

בַּ֭חֵיק יוּטַ֣ל אֶת־הַגּוֹרָ֑ל וּ֝מֵיְהוָ֗ה כָּל־מִשְׁפָּטֽוֹ׃

רש"י

בחיק יוטל את הגורל. בינו לבין עצמו אדם מטיל גורל:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

בחיק יוטל את הגורל ומה' כל משפטו, יש דברים שנראה שנתונים תחת המקרה והם מושגחים מה', ובמקום שתופסק כח הבחירה וההשתדלות האנושי תופיע עין ההשגחה, כמו בדבר המסופק בין אנשים ויפילו גורל לדעת ע"י הגורל אל מי מגיע החלק שנדונים עליו, הגם שהגורל הוטל בחיק צפון מעין אדם ונתון אל המקרה, בכל זאת תופיע עליו עין השגחת ה', והמשפט שיוציא הגורל אינו מקרה רק הוא מה', כמו בחילוק הארץ וכדומה שהיה הגורל בהשגחת ה':
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

בחיק. דרך מטילי הגורל להניח פתקין בחיק או לזולתו במקום נסתר ומשם יקחום להניחם על המנות לדעת מה למי ואמר בזה אל תהרהרו על הגורל לומר שבא בקרי והזדמן כי בעוד הטילו פתקי הגורל אל החיק עד לא הוציאום כבר נגזר משפט הדבר מה׳ וזכה כל א׳ בחלקו אשר חלק לו אלוה ממעל:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ומה' כל משפטו. לברור לכל אחד ואחד חלקו:
שאל רבBookmarkShareCopy