משלי ט:ו מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

עזבו פתאים וחיו. את דרך הפתיות:

עזבו פתאים וחיו, שע"י לחם החכמה יעזב את הפתיות, ואל החסר לב תאמר שתו ביין מסכתי שהוא ואשרו בדרך בינה, שהיין הוא הבינה שתתבוננו בעומק דברי החכמה ואז תמצאו אושר הנפש בדרך זה של הבינה, ועי"כ תסורו מיצר התאוה אל האושר והטוב:

עזבו. לזאת אתם פתאים עזבו דרכיכם ותחיו וצעדו מעתה בדרך בינה:

ואשרו. לשון פעם כמו באשורו אחזה רגלי (איוב כ״ג:י״א):