נחום א:ה מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם באור המילות ומלבי"ם

הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ. הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים מֵהַכַּשְׂדִּים יִפְחֲדוּ מִגְּזֵרָתוֹ.

הרים - אמר ר' מרינוס: ותשא הארץ מפניו אימה, כמו: נשאתי אימיך אפונה. והנכון בעיני: ותשא משאת שרפה שנשרפה הארץ, וככה: וישאם דוד ואנשיו. והטעם: וישרפם.

הרים גבעות. גבעות קטנים מהרים ואין הר בלא גבעה כמ"ש בכ"מ:

וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ. מַשְׂאַת עָשָׁן.