נחום ב:יד מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

רִכְבָּהּ. רֹב רֶכֶב שֶׁבָּהּ, קרטדי״ן בְּלַעַ״ז, הֵ״א יְתֵרָה, הֵפֶךְ הַלָּשׁוֹן לְרִבּוּי מַרְכָּבוֹת, וְכֵן (יחזקאל כד:ו) ״סִיר אֲשֶׁר חֶלְאָתָהּ בָּהּ״, זֹהַם רַב.

הנני משיב הנני אליך נאום ה', ר"ל זה היה בגזרת ה', והבערתי בעשן רכבה של המלכה, שהיא הועלתה למוקד עם רכב שלה ועגלת צב כמ"ש והוצב גולתה הועלתה ונחנקה בעשן המוקד, וכפיריך תאכל חרב גם יתר בניו שנשארו תאכל אותם חרב האויב (וכבר מובא בדברי המפ' שדרך צודי אריות להבעיר עשן במעון האריה ואז יצאו הכפירים מחוריהם ויהרגום הציידים בחרב) ועי"כ והכרתי מארץ טרפך שלא תטרף עוד גוים רבים, וגם לא ישמע עוד קול מלאככה אשר ביד מלאכיך חרפת ה':

הנני אליך. הנה אני אלחם בך:

וְלֹא יִשָּׁמַע עוֹד קוֹל מַלְאָכֵכֵה. קוֹל מַלְאָכֵיךְ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה כְּבָר רַבְשָׁקֵה וַחֲבֵרָיו שְׁלוּחֵי אַשּׁוּר (ישעיה לז:יג) ״וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית״.