וָאֹמַ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֔וֹב וְאִם־יִיטַ֥ב עַבְדְּךָ֖ לְפָנֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר תִּשְׁלָחֵ֣נִי אֶל־יְהוּדָ֗ה אֶל־עִ֛יר קִבְר֥וֹת אֲבֹתַ֖י וְאֶבְנֶֽנָּה׃
מלבי"ם
אם, ר"ל אם הדבר בעצמו טוב לפניו לבנות את העיר החרבה, ואם ייטב עבדך, להיות השליח לזה, ועז"א אם ייטב עבדך אשר תשלחני, ואם על המלך טוב ואבננה: