קהלת ט:ב מפרשים: רש"י, אלשיך, מצודת דוד ומצודת ציון

הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל. הַכֹּל נוֹתְנִים לְלִבָּם כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ לְכָל אָדָם מִקְרֶה אֶחָד, וְיוֹדְעִים שֶׁסּוֹף דָּבָר לָתֵת לְכָל אִישׁ כְּדַרְכּוֹ:

הנה אומר הכל כאשר לכל יראה משולל הבנה והנה לבא אל הענין נזכר מז"ל בשמות רבה פ"מ וז"ל עד שאדם מוטל גולם הראה לו הקב"ה כל צדיק וצדיק שעתיד לעמוד ממנו יש שהוא תלוי בראשו של אדם ויש שהוא תלוי בשערו ויש שהוא תלוי במצחו ויש בעיניו ויש בחוטמו ויש בפיו ויש באזנו וכו' ותדע לך בשעה שהיה איוב מבקש להתוכח עם הקב"ה ואמר מי יתן ידעתי ואמצהו וכו' הב"ה משיבו אתה מבקש להתוכח עמי איפה היית ביסדי ארץ מהו איפה ארשב"ל אמר לו הקב"ה איוב אמור לי האיפה שלך היכן הית' באיזה מקום היתה תלוי בראשו במצחו או באיזה אבר שלו ע"כ:

הכל כאשר לכל. הכל יבוא להם כמו שיבוא לכל וחוזר ומפרש מקרה אחד לצדיק ולרשע וגו׳:

מִקְרֶה אֶחָד. וְיוֹדְעִים שֶׁסּוֹף הַכֹּל צַדִּיק וַאֲשֶׁר רָשָׁע, לָמוּת, וּמִקְרֶה אֶחָד יֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְכֻלָּם. כָּל זֶה יוֹדְעִים וְאַף עַל פִּי כֵן, בּוֹחֲרִים לָהֶם דֶּרֶךְ הַטּוֹב, לְפִי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם לְעוֹלָם הַבָּא: