רות א:יט מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מדרש לקח טוב ומנחת שי

וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, "בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִים הַגֵּרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּיוָן שֶׁנָּתְנָה דַעְתָּהּ לְהִתְגַּיֵּר, הִשְׁוָה אוֹתָהּ הַכָּתוּב לְנָעֳמִי":

ותלכנה שתיהם, במדרש כיון שנתנה דעתה להתגייר השוה הכתוב לנעמי ר"ל שמלת שתיהן מיותר ובא להורות על השווי כמ"ש בכללים שלשון שניהם, שניכם, שלשתם מורה על השווי, וי"ל שאמר מלת שתיהם לפרש מ"ש ותהם כל העיר כי נעמי היו לה תמיד עבדים ושפחות ובני בית ובצאתה מביתה היתה מוקפת מהמון רב ועתה ראו שלא באו רק כלה וחמותה שתיהם לבד כעניים נעזבים, עז"א ותהם כל העיר:

ותלכנה שתיהם עד בואנה בית לחם. שתיהן שוות בייחוד.

וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר. נַעֲשֵׂית הוֹמִיָּה כָל הָעִיר. כֻּלָּם נִתְקַבְּצוּ לִקְבֹּר אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֹּעַז שֶׁמֵּתָה בּוֹ בַיּוֹם: