וַיַּ֗עַן הַנַּ֛עַר הַנִּצָּ֥ב עַל־הַקּוֹצְרִ֖ים וַיֹּאמַ֑ר נַעֲרָ֤ה מֽוֹאֲבִיָּה֙ הִ֔יא הַשָּׁ֥בָה עִֽם־נָעֳמִ֖י מִשְּׂדֵ֥ה מוֹאָֽב׃
מדרש לקח טוב
ד"א והוא נער שהיה ננער עליהם. כמו הנער הנצב על הקוצרים (רות ב ו) ויאמר עשו כך עשו כך. ולא על כולם. אלא את בני בלהה ואת בני זלפה. לפי שהיה סבור שהם בני פילגשים. ולא ירשו את בני האמהות.
רש"י
הַשָּׁבָה עִם נָעֳמִי. הַטַּעַם לְמַעְלָה תַּחַת הַשִּׁי"ן, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן עָבַר וְאֵינָהּ לְשׁוֹן פּוֹעֶלֶת:
מלבי"ם
השאלות (ו - ט) למה האריך הנער בדברים שלא נשאל עליהם וללא צורך. ומ"ש בועז אל תלכי ללקוט וגם לא תעבורי מזה הוא כפל לשון, ומהו החדוש שתשתה מים: