פירוש על רות ב:5

לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת. וְכִי דַרְכּוֹ שֶׁל בֹּעַז לִשְׁאֹל בְּנָשִׁים? אֶלָּא, דִּבְרֵי צְנִיעוּת וְחָכְמָה רָאָה בָהּ. שְׁתֵּי שִׁבֳּלִים לִקְּטָה, שְׁלשָׁה אֵינָהּ לִקְּטָה. וְהָיְתָה מְלַקֶּטֶת עוֹמְדוֹת מְעֻמָּד וְשׁוֹכְבוֹת מְיֻשָּׁב, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁחֶה:

הנצב על הקוצרים. על כמה היה ממונה, א"ר אליעזר בר מרים, על ארבעים ושנים, מנלן, דכתיב (ד"ה ב׳ ב׳) ויספר שלמה את כל האנשים הגרים אשר בארץ ישראל וגו' ויעש מהם שבעים אלף סבל וגו' ^טוסיפא דקרא ושלשת אלפים ושש מאות מנצחים להעביד את העם, והיינו שהיו אלו ג' אלפים ושש מאות נוגשים על אלו מאה וחמשים אלף עושי מלאכה, ולפי החשבון יגיע לכל אחד ארבעים ושנים [חוץ מאותן שש מאות שלא הגיע לכל אחד מהם כי אם ארבעים, ואיידי דזוטר לא קפיד הספר עלייהו]. , דעבד כן יכול קאים וידע מה דהוא עביד ^יר"ל מי שעושה כן שאינו ממונה כ"א על מ"ב יכול לעמוד ולהשגיח בהם כראוי ויותר לא יכול. .
(שם)

למי הנערה הזאת. חשב שהיא אשת איש. אולי שאל את הנער כי ראה לבושה כלבוש ארצה, גם הצורות משתנות בעבור האוויר, ודרך הדרש ידוע.