רות ד:ו מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מדרש לקח טוב ומנחת שי

פֶּן אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי. זַרְעִי. כְּמוֹ "נַחֲלַת ה' בָּנִים". לָתֵת פְּגַם בְּזַרְעִי, שֶׁנֶּאֱמַר, "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי". וְטָעָה בְּ"עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית":

ויאמר הגואל, ע"ז השיב אחר שלא אוכל לגאל לי דייק מלת לי ר"ל שלא אוכל שיהיה לעצמי ויהיה לי על שמי א"כ אני ירא פן אשחית את נחלתי אחר שלא יקרא על שמי, וע"כ גאל לך אתה את גאולתי כי לא אוכל לגאול, ולדברי חז"ל הוא לא דרש עמוני ולא עמונית ועז"א פן אשחית את נחלתי, וי"ל שע"ז כפל כי לא אוכל לגאול על שני טעמים אלה:

ויאמר הגאל לא אוכל לגאול לי. כמו שאמר למעלה שלא לפגום את בניו כסבור שהיא אסורה לו משום שכתוב (דברים כ"ג ד') לא יבא עמוני ומואבי אמ' טוב לבועז גאל לך אתה את גאלתי ולמה שנה עוד לומר כי לא אוכל לגאול אחד בשביל היחוס ואחד מפני שהיה לו אשה.