וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן אֶת־אֱלִישֶׁ֧בַע בַּת־עַמִּינָדָ֛ב אֲח֥וֹת נַחְשׁ֖וֹן ל֣וֹ לְאִשָּׁ֑ה וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־נָדָב֙ וְאֶת־אֲבִיה֔וּא אֶת־אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־אִֽיתָמָֽר׃
רש"י
אחות נחשון. מִכָּאן לָמְדוּ, הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה צָרִיךְ לִבְדֹק בְאַחֶיהָ (בבא בתרא ק"י):
ברכת אשר
רש"י ד"ה אחות נחשון, מכאן למדנו, הנושא אשה צריך לבדוק באחיה. ע"כ. והוא גמרא בבבא בתרא (קי ע"א). והנה בדיבור הבא של רש"י (כה ד"ה מבנות פוטיאל): מזרע יתרו וכו', משמע כאילו בא רש"י ללמד, איך לא לעשות - לא לשאת בתו של אדם שאינו הולך בדרך טובים (והוא גמרא שם קט ע"ב), ובפרט כך אם תפרש "שפטפט ביצרו" - זלזל ביצרו, כדברי "שפתי חכמים" שם (אות י). אלא שבסוגיית הגמרא סדר המאמרים הפוך - קודם "לעולם ידבק אדם בטובים" ואחר כך "הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה", ומכל מקום הסוגיה צריכה עיון, כי דווקא המאמר הראשון מובא להלכה, ואילו השני אינו מצוין שם.