וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲלֵ֥ה אֵלַ֛י הָהָ֖רָה וֶהְיֵה־שָׁ֑ם וְאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־לֻחֹ֣ת הָאֶ֗בֶן וְהַתּוֹרָה֙ וְהַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּתַ֖בְתִּי לְהוֹרֹתָֽם׃
תפארת שלמה
אשר כתבתי להורותם. נקדים לפרש הפסוק ואני זאת בריתי אותם אמר ה' כו' מעתה ועד עולם. זאת רומז לשכינה הקדושה בריתי אותם רמז למדת המשפיע בחי' יסו"ד ויסו"נ הוא בחי' מקבל. רוחי אשר עליך בחי' רוח הוא מדריגה עליונה איש אשר רוח בו. ודברו אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך כו' אמר ה' מעתה ועד עולם כי הוא דבר שאין לו סוף בדבר ה' שמים נעשו וכל העולמות תלוים בדיבורו ית"ש. וכאשר מעוררים אמר ה' הוא מעתה ועד עולם בלי הפסק רק בבחי' פרו ורבו. והענין בזה להשיג המעלה הזאת ע"י כינוס להצדיקים שכל אחד ואחד יהי' משתוקק לשמוע מחבירו ד"ת בבחי' מקבל ללמוד ממנו דרכי תורה ועבודה ויראת שמים ועי"ז ממילא יהיו נובעים מקור מעיינות החכמה והתורה שבע"פ מתרבה בעולם עד אין חקר. כמו שמצינו בזוה"ק פ' זו ממעשה דר' ייבא סבא שהי' יום אחד ביחד עם תלמידי ר"ש בן יוחאי ר' חייא ור' ייסא כמה סודות התורה נתגלו על ידם. ובזה יש לרמז ג"כ כוונה אחת בענין עליית הרגל שיהי' כינוס לצדיקים כדי שיתרבו על ידם תעלומות החכמה מתורה שבע"פ. וז"ש אשר כתבתי להורותם. כי התורה שבכתב הוא בבחי' הריון שיהי' פרה ורבה ע"י התורה שבע"פ בלי סוף ותכלית על כל קוץ וקוץ כו' כאשר נראה בעין כל תורה שבכתב הוא כרך קטן ועל כל דיבור ואות ונקודה כמה ענינים סודות עמוקים. סוד ה' ליראיו כי ע"י הכינוס לצדיקים אשר מעוררים למטה בחי' היסוד המשפיע ומקבל כאו"א מחבירו כן יתעורר ג"כ למעלה. כמ"ש אמר ה' מעתה ועד עולם כנ"ל:
אלשיך
ויאמר ה' כו'. הנה אומרו התורה והמצוה כו' יקשה כי לא היו בלוחות כ"א י' הדברות ועוד או' להורותם והל"ל ללמדם. ועוד או' ויקם משה ויהושע משרתו למה מזכיר יהושע כיון שלא עלה עמו וגם או' משרתו הוא מיותר. ועוד מה צורך או' שאמר לזקנים שישפטו הם לבעל דברים וידוע הוא כי הלא סנהדרין היו: