וְעָשִׂ֛יתָ אֶת־מְעִ֥יל הָאֵפ֖וֹד כְּלִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃
פני דוד
כתב רבינו אפרים בפירושו (כתב יד) את מעיל האפוד זו צדקה שנאמר ומעיל צדקה יעטני. והיה פי ראשו בתוכו שיעלים הצדקה ולא יתפרסם שנאמר מתן בסתר יכפה אף. שפה יהיה לפיו כלומר אעפ"י שעשה צדקה בסתר הקב"ה מפרסמה לכל. שפ"ה גימט' שכינה. מעשה אורג מה אורג זה כל נימא ונימא מצטרפת לבגד גדול כך הצדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול שנאמר אחת לאחת למצוא חשבון. כפי תחרא שנאמר וילבש צדקה כשיריין מה השיריין הזה בל קליפה וקליפה מצטרפין לחשבון גדול כך כל פרוטה וכו'. לא יקרע פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד. שוליו אלו העניים וכו' רמוני תכלת כי תראה ערום וכסיתו ופעמוני זהב בתוכם שיתן לתוך קופה של צדקה שלא ידע למי נותנה והמקבלה אינו יודע ממי קבלה ונשמע קולו בבואו אל הקדש והלך לפניך צדקך וגו' ובצאתו ולא ימות ובצאתו מהעה"ז לא ימות מיתת גהנם ד"א ובצאתו לדרך יתן צדקה שנאמר והלך לפניך צדקך וכתיב צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו עכ"ל:
פני דוד
ולפי דברי הרב ז"ל כי דרש ידרשנו על מעשה הצדקה אפשר לרמוז כי הנה ללמד יצא רבינו האר"י זצ"ל כי ע"י מעשה הצדקה מיחד שם הויה והרמז כי זרוע הנותן כנגד וי"ו. וה' אצבעותיו כנגד ה' והפרוטה יוד וה' אצבעות העני או הגזבר כנגד ה' אחרונה. וגם ע"י הצדקה מברר מרפ"ח ניצוצין עוד כתב מהרימ"ט דף קנ"ג משם האר"י ז"ל שדרש נדרו ושלמו לה' אלהיכם כל סביביו יובילו שי למורא דהגם דכתיב טוב אשר לא תדור מ"מ אם הוא בקהל רב ועי"ז מעשה לאחרים טוב וז"ש נדרו ושלמו וכי תימא טוב שלא לידור לז"א כל סביביו יובילו שי למורא לעשות לאחרים ובכי הא שרי. עוד כתבו גורי האר"י ז"ל שאין הצדקה דומה לשאר מצות דעבירה מכבה מצוה אלא הצדקה אין העבירה מכבה אותה כמו התורה דאין עבירה מכבה תורה: