וּמֹשֶׁה֩ יִקַּ֨ח אֶת־הָאֹ֜הֶל וְנָֽטָה־ל֣וֹ ׀ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֗ה הַרְחֵק֙ מִן־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְקָ֥רָא ל֖וֹ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֙ כָּל־מְבַקֵּ֣שׁ יְהוָ֔ה יֵצֵא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֖ר מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃
אדרת אליהו
ומשה יקח את האהל כו' זה היה תיכף אחר המעשה וכדברי פרקי דר"א שהיה מ' יום אמצעי' במחנה וכן בתנא דבי אליהו חלק ב' פ"ד מ' יום האמצעים נטל משה כו' ושם מבואר מ' יום האחרונים שעלה משה שנייה להר סיני כו'. וכן מוכיחין פשטי המקראות. ודלא כרמב"ן והרא"ש שתמהו על פרקי ר"א. ומ"ש בפ' עקב ואתנפל לפני ה' כראשונים ארבעים יום כו' לחם כו' זו היתה במ' יום האחרונים ומ"ש כאן ויאמר משה כו' ראה אתה כו'. הכל היה אחר עלותו להר וביה"כ נתרצה לו ויעבור על פניו והבטיח לו כל ההבטחות. ומ' יום הראשונים למד פי' המשכן והבגדים עד וינפש. אבל במ' יום האחרונים לא עשה אלא התנפל עליהם וע"כ ניתקן אלו המ' יום לתחנונים וביה"כ נתרצה השי"ת להם. והנה כתיב ואיש לא יעלה עמך כו' גם הצאן כו' מכלל שהיה רשות להם ע"כ שלא היה שכינה בהר. וכן כתיב וירד ה' בענן שלא היה מקודם אלא באהלו של משה כמ"ש והיה כבא משה האהלה כו' וכן כתיב בסוף הפרשה ויהי שם עם כו' על אלו המ' יום בלבד ויותר נ"ל שטעות בסדר עולם ואין לזוז מדברי פר"א:
אלשיך
ומשה יקח את האהל כו'. ראוי לשים לב אל אומרו הרחק מן המחנה שמהראוי יאמר רחוק מן המחנה ועוד למה קראו אהל מועד. וגם התורה למה תודיענו השם שקרא לו ועוד אומרו אשר מחוץ למחנה שהוא מיותר אחר אומרו הרחק מן המחנה ועוד אומרו והי' כצאת כו' למה יודיענו שנצבו איש פתח אהלו ושהביטו אחרי משה וידוע מאמרם ז"ל (ש"ר פ' מ"ה) וראוי לתת טעם לדעתם למה יספר הכתוב בגנות ישראל שהיו מליזים עליו. ולמה יודיענו שבבא משה האהלה ירד הענן כו' ושישתחוו כל העם מי לא ידע שעשו כן מן הסתם להשתחוות לפני הענן אשר שם האלהים ועוד אומרו ודבר ה' עם משה פנים בפנים האם היום ההוא היחל אתו פנים אל פנים כי ע"כ שינו רז"ל (ברכות דף ו) המשמעות ואמרו אני בכעס ואתה בכעס כאלו יאמר פנים של זעם ועוד אומרו ומשרתו יהושע כו' יראה בלתי מקושר עם הקודם ולדרך רז"ל היה צודק יותר אם היה מדבר בל' לנוכח. ומשרתך יהושע בן נון כו':