שמות לה:ב מפרשים: אוהב ישראל, אדרת אליהו (ר' יוסף חיים), דגל מחנה אפרים ותיבת גמא

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו' ששת ימים תעשה גו'. שורש הדברים הוא כך דידוע מדחז"ל. דבמעמד הנבחר בהר סיני. כשהקדימו הכנ"י נעשה ונשמע. אז נתן הש"י בראש כאו"א מישראל שני כתרים ואח"כ כשחטאו בעגל נסתלק זה מהם. כמ"ש ויתנצלו ב"י את עדים מהר חורב. שנאבד מהם כל הארת הקדושה שקיבלו מהר חורב. והנה כל האורות והכתרים שהם התכשיטין של ישראל שניטלו מהם בחורב. כולם נטלם משרע"ה לעצמו אך משה הוא עבד נאמן ובשבת קודש שאז שורה הקדושה על ישראל. ואז הוא מחזיר להם הכתרים לכאו"א מישראל. וכאו"א מקבל לפי קדושתו כידוע מכוונת האריז"ל על ישמח משה במתנת חלקו עיי"ש. וזה"ש ויקהל משה את כל עדת בנ"י. עד"ת הוא מלשון עדי"ם. ר"ל התכשיטין. היינו שמשה הקהיל את כל העדי והקישוט שקיבלו ישראל מהר חורב. וע"י חטא העגל נסתלק מהם והי' מתירא משה שלא ישלטו בהם ידי זרים וחיצונים וקליפות ח"ו אשר ע"כ הקהיל משה את כל הניצוצות הק' לעצמו. ובאמת הוא רעיא מהימנא כשראה העת וזמן שיוכלו ישראל לקבל הכתרים הנ"ל אז החזיר להם הכתרים בשמחה ובטוב לבב. ולא עיכב לעצמו משלהם כלום ומסתפק במה שיש לו. וזהו ישמח משה במתנת חלקו וזש"ה אלה הדברים גו' ששת ימים גו'. היינו ע"י שתשמרו את השבת אז כאו"א מזרע ישראל יוכל לחזור וליקח האורות והכתרים שנחסרו מהם ע"י חטא העגל וכנ"ל. כי שבת הוא תיקון גדול על חטא העגל כמאחז"ל כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עע"ז כדור אנוש מוחלין לו. ואז משה מחזיר לכאו"א מישראל את חלקו והבן:

וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה'. לכאורה י"ל למה הוצרך כפל הלשון לומר שבת שבתון לה' והיה די באומרו שבת לה'. ויובן בס"ד לפרש ע"ד דאיתא בש"ע ה' שבת סי' שד"ם ההולך במדבר ואינו יודע מתי הוא שבת מונה שבעה ימים מיום שנתן אל לבו שכחתו ומקדש השביעי בקידוש והבדלה וכו' ע"ש ונמצא לפ"ז שיש תרי גווני שבת הא' הוא שבת האמתיי שהוא יום השביעי באמת והב' הוא שבת שיהיה בגוונא הנז"ל להולך במדבר ולא ידע וכו' שמונה ששה ימים מיום שנתן אל לבו וביום השביעי יקדש אותו כמו שבת בקידוש והבדלה והגם שבאמת על הרוב יהיה אותו היום חול גמור אלא זה נחשב אצלו שבת גמור ובודאי שיש בו ג"כ הארת שבת מאחר שהוא מקדש ומבדיל בברכות ולזה כפל הלשון שבת שבתון לה' שיש תרי גווני שבת ובזה אתי שפיר תרגום יהונתן בן עוזיאל שתרגם שבתא נייחא קדם ה' ולא תרגם כמו אנקלוס שתרגם שבת שבתא קדם ה' כי ודאי שבת זה של ההולך במדבר אם יזדמן לו שיהיה באחד מימי החול אינו שבת גמור לכן תרגם לזה נייחא:

ששת ימים תעשה מלאכ' וביו' השביעי יהי' לכם קודש וכו' צריך להבין זה מדוע לא כתיב תעשה בפתח כי תעשה בסגול משמעו על ידי אחרים ויש בזה רמז לפי ענ"ד:

ששת ימים. הִקְדִּים לָהֶם אַזְהָרַת שַׁבָּת לְצִוּוּי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ דוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת (מכילתא):