שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהוָ֑ה כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃
צרור המור
והתחיל במצות שבת לפי שהשבת היא מעין עוה"ב. והמשכן רמוזים בו כל שלשה עולמות כמו שכתבתי בפרשת תרומה. כי עולם העליון הוא כנגד לפני ולפנים ששם התורה והכרובים. וכן גלגל ערבות שהשי"ת רוכב עליו. וכנגד עולם הגלגלים היא המנורה והשלחן כנגד המאורות. וכן כתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. וכנגד עולם השפל הוא עולם ההויה וההפסד. הוא מזבח העולה ששם נשחטים העולות ונאכלים כל הקרבנות. וכן יש באדם שלשה מקומות. הראש והמוח שהוא כנגד עולם העליון. והלב באמצע כנגד עולם האמצעי. ומהטרפש ולמטה הוא דוגמת עולם השפל. לפי שהאדם הוא עולם קטן. וכן בהר סיני היו שלשה מקומות. ראש ההר שהוא מקום השכינה כנגד עולם העליון. ואמצע ההר הוא מקום שהיה עולה שם משה דכתיב ויעל אל ההר ולא אל ראש ההר. הוא כנגד עולם האמצעי. ותחתית ההר כנגד עולם השפל. ואלו הג' מקומות רמוזים במשכן כמו שכתבתי. ולפי שהשבת הוא מעין עוה"ב הוא עולם העליון. התחיל ממנו ואמר ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי וגו':