פירוש על ישעיהו 28:20

כי קצר המצע מהשתרע. כי אביא עליכם שונא דוחק אתכם אשר לא תוכלו להספיק עבודתו כשיציע מצעו עליכם יקצר לו מהשתרע השוכב עליו:

כי קצר המצע, מצייר מפלת אשור סביב לירושלים, כמי שמכניס ארח אל ביתו ומשכיבו במטה שהמצע שתחתיו קצרה בארכה, והמכסה שמכסה בו היא צרה ברחבה אם ירצה לפשוט את גופו לארכו לא יוכל מפני שהמצע שתחתיו קצר ואין לו על מה להניח רגליו, ואם ירצה להכניס את רגליו אל גופו לא יוכל מפני שהמכסה שעליו צרה ואין לו במה שיתכסה מלמעלה, והנמשל יבאר בפסוק שאח"ז:

כי קצר וגו׳. המצע אשר ישכב עליו יהיה קצר להשתטח עליו ולהאריך עצמו בפשוט הרגלים ר״ל ארצם תהיה צרה מהכיל התפשטות מרבית חיל האויב הבא:

המצע. ענינו הכרים והכסתות ההושם תחת האדם בשכבו כמו ערש יצועי (תהלים קלב):

מהשתרע. התפשטות האיברים חרום או שרוע (ויקרא כא יח).

והמסכה צרה. מלעיל כי הוא פועל עבר שרשים שרש צור וכן נמסר עליו ליתצ בטעם מלעי והוא גם כן בשטא חדא דכל חד וחד מלעיל ולית דכותיה וסימן בסוף מסרה גדולה:

כי קצר המצע. פעל עבר כי חציו קמץ וחציו פתח, וכן צרה פעל עבר כי הוא מלעיל אמר דרך משל כאדם ששוכב על מצע והוא קצר ואינו יכול לפשוט רגליו ולהשתרע בו, וכן כאדם שיתכסה בשכבו במכסה שהיא צרה ולא יכול להתכנס ולהתאסף תחתיה כן יהיה ישראל כי מחנה אשור יתפשט בארצם והנה רחב ארצם תשוב צר וקצר, כמו שאמר מלא רחב ארצך עמנו אל, ולא נשאר להם מכל ארצם אלא ירושלם והיתה צרה וקצרה מהתכנס כולם בתוכה:

כי. המצע. שהוא למטה ביציע:

ואומרו כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה מהתכנס פירש אותו מצע שהייתם שוכבים עליו ובוטחים בו, ואותה המכסה שאתם מתכנסים תחתיו ומתכסים בו, והוא כולו משל אל האלוהות שלהם יהיה קצר המצע והמסכה צרה, באופן שלא תוכלו לשכוב על המצע ולא להתכנס תחת המכסה ההוא, וזה כולו משל על מכסה הכזב וסתר הסתר שהיו בוטחים בו, כמו שאמר למעלה כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו, ורש"י פירש שאביא עליכם שונא דוחק אתכם אשר לא תוכלו להספיק עבודתו, כשיציע מצעו עליכם יקצר לו להיותו גדול, והנסיך ימשול בכם יהיה מקומכם דחוק לו בהתכנסו לתוכו, ויהיה הנמשל בזה על ארץ ישראל שיבואו שמה כל כך מהאויבים שרוחב ארצם תשוב צר וקצר, ולדעת חכמים ז"ל (יומא ט, ב) קצר המצע מהשתרע, על שני רעים ירמוז לפסל שהעמיד מנשה בהיכל אשר שם השכינה. ורש"י פירש הכתוב כפי זה הדעת, ואמר כי קצר המצע מהשתרע עליו אני לבדי שנאמר (מל"א ח, כז) הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, כל שכן בהכנסם מסכה עמי שצר לנו המקום מלהתכנס שם, ומה שכתבתי אני ראשונה הוא היותר נכון בפשט הכתוב.

מהשתרע. מהשתטח להאריך איבריו אישטנדליי"ר בלע"ז:

והמסכה צרה כהתכנס. המסכה תהיה צרה לו כאשר יתכנס להתאסף תחתיה עם כל איבריו והוא כפל ענין במ״ש ויורה על הפלגת הדבר שיהיה רב מחנהו וכמ״ש והיה מטות כנפיו מלא רוחב ארצך (לעיל ח׳):

מהשתרע. ענין עודף ויתרון האורך כמו שרוע וקלוט (ויקרא כב):

והמסכה, הוא המכסה ויגל ה' את מסך יהודה. (כא)

מהשתרע. מענין שרוע וקלוט שהוא ענין יתרון:

מהשתרע. מהתפרש והמשך המסך כמו ושרוע וקלוט (ויקרא כ"ב כ"ג):

והמסכה צרה. הנסיך שימשול עליכם יהיה מקומכם דחוק לו בהתכנסו לתוכו, ורבותינו דרשוהו על עכו"ם שהכניס מנשה להיכל קצר המצע הזה מהשתרע מהשתרר עליו שני רעים ואני פרשתיו לפי פשוטו ובדרך זה ת"י ואף מדרש רבותינו יש לישבו על אופן הדבור כלומר למה אני מביא עליכם פורענות זו לפי שקצר המצע מהשתרע אני לבדי עליו שנאמר (מ"א ח) הנה השמים לא יכלכלוך וכל שכן בהכניסכם מסכה עמי כביכול צר לנו המקום:

והמסכה. מל׳ מסך ומסכה כמו והמסכה הנסוכה (לעיל כה):

זר נכריה. הזר הוא המוזר והמופרש מאיזה ענין מיוחד, כמו הישראל אצל אכילת תרומה וקדשים, ההדיוט אצל שמן המשחה והנכרי הוא מארץ אחרת, ונרדפו זר ונכרי, ובאורם תמצא (לק' סא ה'. עובדיה א' יא. איכה ה' ב'. תהלות סט ט'. פא יו''ד. משלי ב' טז ה' יו''ד, כ. ז' ה', י'' ט''ו. כ''ז ב'. איוב י''ט ט''ו) :

כהתכנס. כשירצה להתכנס תחתיה לא יוכל, התכנס ענין אסיפה, כמו נדחי ישראל יכנס:

והמסכה. כמו מכסה:

צרה. דחוקה:

מעשה עבדה. הבדלם מבואר עבודה, מציין מעשה שיש עמו עמל ויגיעה רבה. ואצל השם, דבר טבעי בלתי מורגל נקרא מעשה זר, ודבר יוצא מן הטבע נס ומופת ופלא. נקרא עבודה נכריה, עבדה מצד שלא יעשהו ה' לולא צורך גדול. ונכריה, מצד שהוא בלתי מתקשר עם שלשלת סבות ומסובבי הטבע הנודעת אצלינו :

כהתכנס. שם הפועל מגזרת לך כנוס (אסתר ד' ט"ז), וטעם כהתכנס כאשר יתחברו תחתיה רבים, וזה דרך משל על העם והמושלים בם:

כהתכנס. ענין אסיפה כמו נדחי ישראל יכנס (תהילים קמ״ז:ב׳):

3493 / (ישעיה כח,כ) / השתרע
אישטינדייליי"ר / estendeilier / להתמתח