פירוש על תהילים 6:6

כי אין במות זכרך בשאול מי יודה לך: אם אמות לא אזכרך במות ולא אודה לך; ואם תרפאני אודה לך לעיני כל. כמו שאמר חזקיהו (ישעיהו לח יח): כי לא שאול תודך מות יהללך וגומר; ואמר דוד (תהלים קיח יז): לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה. כי הגוף אחר צאת הנשמה כאבן דומם, והוא יורד השאול; אבל הנשמה תעלה ותודה ותשבח לעד בלא הפסק. אבל יתאוה הצדיק לחיות לעשות רצון האל בעודנו חי להרבות שכר הנשמה לעולם הבא.

כי אמר הנה עוד טענה אחרת לבל אמות מחולי זה והוא במה שידענו כי אין אור גיהנם שולנו בת''ח ק"ו מסלמנדרא ואפילו לאלישע אחר אמרו מידן לא נדייניה דאיעסק בתורה וכ"ש דוד ע"ה שהוא עדינו העצני יגע ומתעדן על דברי תורה יומם ולילה והוא היה ראש הקבלה וראש הסנהדרין. ונבא אל הענין אמר אין במיתתי שבח לה' אם אמותה טרם אטהר מכל חטא כי הלא אין במות זכרך כי לא יזכרוך לברך את מי שסלקני מן העולם כי איני מאותו הגדר חלילה וגם שהמתים בלתי כשרים ומתמרקים בגיהנם ומשם עולה שבח לה' כמאמר רז"ל וגדול השבח העולה מגיהנם מהעולה מג''ע שאומרים יפה דנת יפה חייבת וכו' ובזה יאמר אחר כי אין במות זכרך שאיני מגדר אותם שמזכירים אותך בהלל לה' על מותן א"כ גם בשאול הוא גיהנם מי יודה לך כלומר האם אני לא יתכן כי אהיה מהנדונים שם שאודה לה' שיפה דן:

מות, שאול. השאול הוא הקבר שהוא אחר המות, ויצייר שבמות עדיין יש הודאה, כי עד שם יגיעו טובותיו באיכות המות שיבחר לו מיתה קלה ויודה על טובותיו כל ימי חייו, רק התהלה וזכר גבורותיו נפסקו אז, ובשאול נפסק גם ההודאה וכה''א כי לא שאול תודך מות יהללך (ישעי' ל''ח) :

כי אין במות. כי אם אמות מהצרה הבאה שוב לא אזכיר שמך כי מי הוא הנותן הודאה בקבר הלא חי חי הוא יודוך:

כי אין במות זכרך זכר שמך הוא על המציאות וההויה כי אתה ממציא ובורא, לא על העדר והאפס ולא על המות, כענין שאמרו אין ה' מיחד שמו על הרעה, וגם הלא בשאול מי יודה לך, כי הנעדר לא יקבל עוד טובך וחסדך, אשר זה תכלית הבריאה אשר בראת להיטיב להנמצאים שהם יודוך: