פירוש על איוב כב:22

קח נא. מעתה קח בלבך התורה הנתונה מפיו כדרך המאמין בהשגחה:

קח נא מפיו תורה, שלא תבחר בנימוסים השכליים, רק לקבל תורה האלהית הבאה בנבואה, ושים אמריו בלבבך, שלבבך הבוחר ורוצה, לא ישמע לאמרי הגוף והנאותיו לעשות לטובת עצמו ולתועלתו, רק יהיה כאילו אמרי ה' שוכנים בלבבך והם הבוחרים ופוקדים על האיברים לעשות כמצות ה' בלי שום פניה חיצונית:

קח נא כו'. יאמר הנה הוכחתיך בל יעלה על רוחך כי אין שייכות לו יתברך בעוה"ז חלילה ושאל תחשוב כי העולם מתנהג על יד הוברי שמים כי אם הוא יתברך המשגיח ומשדד הכוכבים לעתות הצורך. שנית בל יעלה על לבך עוד לקרא תגר על צדיק ורע לו רשע וטוב לו על כן בגמר דבריו יצא בכי טוב ואמר אליו עתה שמע בקולי איעצך על האחד קח נא מפיו תורה הוא מה שהוא מפיו יתברך שהוא אנכי ולא יהיה לך שמפי הגבורה שמעום כי שם יורה השגחתו יתברך השתי מצות ראשונות של העשרת הדברות שהם שהשמיע את הוד קולו לבני אדם ואמר אנכי ה' אלהיך אשר בעצמי הוצאתיך מארץ מצרים שאין לך השגחה בעולם השפל כזו שעבר תוך מצרים והוציאם וגם שידד המזלות שהוציאם מבית עבדים נגד מזל מצרים המחייב שעבד לא יצא לחירות ככתוב אצלנו כי זה כוון באומרו מבית עבדים שהוא ממקום שהוא בית קבוע לעבדים בל יצאו משם לפי המזל ועל השנית שהיא על צדיק ורע לו רשע וטוב לו לזה עשה זאת והיא ושים אמריו בלבבך והם סוף פרשת ואתחנן שאומר על צדיק ורע לו וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים לומר שאם יתנהג ברוגז ה' בעל הרחמים הוא האלהים אשר עמך כי לטובה הוא ואם יאחר שכרך הנה הוא האל הנאמן כו' ועל רשע וטוב לו אמר ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו כו' שהוא להאכיל זכיותיו פה ויאבד לעד ועל זה יאמר אליפז ושים אמריו בלבבך וכוון באמרו בלבבך על ב' היצרים ושיעור הכתובים הסכן נא וכו' והטובה תבואתך אך בזאת שתסלק השתים רעות מלבך א' כי קח נא מפיו תורה והשנים במה שתשים אמריו בלבבך: