פירוש על איוב לז:22

מצפון זהב יאתה. הרי הוא כחוזר על הראשונות (ועתה לא ראו אור) ד"א מדרש חכמים כשהרקיע מלא בהרות עננים עננים להוריד גשם רוח עברה ותטהרם ואין גשם יורד זה מדרש חכמים ואינה מתיישב' על סדר המקראות:

מצפון. ר״ל ואם השמש אשר נראה הוא לעין כל כאשר יטהר השמים נעלם הוא כאשר יכסנו הענן ואיך א״כ יובא ממצפוני הלב דעות וחקירות מזוקקות כזהב על אלוה וכו׳ הלא נעלם הוא בכל זמן ואיך נדע א״כ חקר הנהגת מדותיו:

מצפון. ענין טמון ונסתר ואחז בלשון מליצה נאותה על שזהב בא מפאת הצפון: