פירוש על איכה 2:3

הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ. הֵשִׁיב עַצְמוֹ כְּמֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִלְּהִלָּחֵם בְּעַד בָּנָיו:

כל קרן ישראל. א׳׳ר יוחנן, אלו שמונים אלף קרני מלחמה שנכנסו לכרך ביתר בשעה שלכדוה והרגו בה אנשים ונשים וטף עד שהלך דמן ונפל לים הגדול^כא)פירש"י קרני מלחמה ראשי גייסות תוקעי קרן ומתאספים אליהם בני צבאם, עכ"ל. ולא אדע מה שייכות דרשה זו ללשון כל קרן ישראל שמוסב על קרן ישראל ולא על קרן או קרני הגייסות, ואולי מפרש לשון הכתוב בסירוס וכמו גדע כל קרן בחרי אף את ישראל, ומוסב הפעל גדע על הפועל כל קרן דהיינו האויב גדע. ומה שהכריחו לפרש כך ולא כפשוטו דקאי על הקב"ה, י"ל משום דברוב הפסוקים בפרשה זו [לבד פסוק ד'] בא אחר הפעל מפורש שם ה', איכה יעיב באפו ה', בלע ה', היה ה' כאויב, זנח ה', חשב ה', עשה ה', ומדלא אמר גם כאן גדע ה', לכן מסיב אותו אל מובן אחר – גדע האויב, וכדמפרש.
גם יש לפרש טעם הדרשה משום דכיון דהעמיד השונא קרנות [גייסות] מסתמא העמידו כנגדו קרנות גם ישראל [ויש סמך לזה מפסוק וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק], וכשגבר האויב גדע הקרנות של ישראל, ושם קרן שבכאן י"ל דהוא מכוון להשם קָרנֶ"ט כנוי לשרי מצביאי מלחמה. [גיטין נ"ז א׳].

כל קרן ישראל. וגם אחר שהרס המבצרים ולא שבו מ"מ לא גדע רק קרן ישראל דהיינו הגדולה והשררה של ישראל וכשראה שעדיין לא שבו והשיב אחור ימינו מ"מ לא הבעיר ביעקב רק כאש אכלה סביב דהיינו העשרת השבטים שהיו סביבות ירושלים ולא בתוכה ממש והמתין אולי ישיבו: