פירוש על איכה 3:44

סכתה בענן. רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא, משום שנאמר סכתה בענן לך מעבור תפלה ^סט)דריש כמו דכתיב סכתה בענן מעבור לך תפלה, וכמו כל תשא עון ששיעורו כל עון תשא, ורמז בעלמא הוא, ואמנם זה הוא רק ביום המעונן בלא מטר, אבל במטר הוא עת רצון ושעת רחמים. [ברכות ל"ב ב'].

סכותה בענן לך וכו'. ידוע דהמתפלל כותיקין בעת הנץ החמה תפלתו נשמעת. ולפי זה היה להם להתפלל בעת הנץ החמה ואז נתקבלה תפלתם. אמנם סכות בענן לך לבל ירגישו בהנץ החמה כדי שלא יקובל תפלתם וזהו מעבור תפלה. או להיפיך דידונו דבעידן ריתחא אין התפלה נשמעת כדאמרי' לא יתפלל אדם בתלת שעי קמייתא דהוא עידן ריתחא. וידוע דעידן ריתחא הוא בשעה שהחמה זורחת ומלכי עו"ג כורעים ומשתחוים להחמה לכך הקב"ה ברחמיו וברוב חסדיו היה רוצה לקבל תפלתם דלא יהא עידן ריתחא לכך סכות בענן לבל תאיר החמה ולא ישתחוו לה ואין ריתחא וק"ל:

סכתה בענן וגו'. מהו זה דכתיב סכתה בענן לך מעבור תפלה [אלא באיזו תפלה איירי – בתפלה שהיא בלא תשובה, אי נמי בתפלת יחיד איירי] ^ע)בא ליישב בזה סתירת הלשונות דכאן כתיב סכתה בענן לך מעבור תפלה וכנגד זה כתיב (פ' ואתחנן) מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו, דמשמע בכל זמן שנקרא אליו, הרי שאינו גודר לעולם בעד תפלה, ומשני דהכא איירי בתפלה שהיא בלא תשובה, אי נמי כאן איירי בתפלת יחיד, דלזה צריך לכוין הזמנים משעת רצון וכמש"כ ואני תפלתי לך ה' עת רצון ענני וגו', משא"כ הפסוק מי כה' אלהינו איירי בתפלת צבור, כהוראת הלשון בכל קראנו, ותפלת צבור לעולם עולה, ובמדרש כאן בא ענין דרשה זו בארוכה ובלתי מסודרה, ואנחנו העתקנוה בקצור על הסדר. [מ"ר].