פירוש על אסתר ט:11

ביום ההוא, אחר שלא היה להם רשות להרוג רק את אויביהם אשר היה איבתם גלוי להרע עמהם, כנ"ל, ממילא לפי רוב ההרוגים שהרגו נודע כי רבו צורריהם הקמים עליהם, וע"כ הביאו תיכף מספר ההרוגים לפני המלך, להראות איך רבו הצוררים הקמים נגדם עד שגם שאחר פקודת המלך מ"מ נמצא עדיין חמש מאות איש שהרימו ראש נגד ישראל ונהרגו:

ביום ההוא. שונאי ישראל הגידו את הדבר למלך אולי יכעוס על ישראל ובעבור זה בקשה אסתר לעשות כדת היום:

ביום ההוא וגומר סיפר כי ביום ההוא בעצמו בא מספר ההרוגים לפני המלך. כי להיותם בני עמלק גדולים במלכות היו קרובים ומעורבים בכל משפחות השרים הגדולים. והם הביאו המספר ההוא אל המלך למען חלות פניו שירחם על שארית הפליטה. ולכן אמר המלך לאסתר —